×
גירושין כלכליים - איזון משאבים בין בני זוג / מאת: עו"ד טל שרון
מדריך לעורכי דין, רואי חשבון, אקטוארים, כלכלנים ומגשרים העוסקים בחלוקת רכוש בין בני זוג - איזון משאבים על פי הדין, איך מחלקים את הרכוש בין בני הזוג , איך מחלקים נכסי קריירה, מוניטין אישי?
נושאי המאמר:
מאמר זה נועד להבהיר ולפשט נקודות מהותיות בעניין חלוקת הרכוש בין בני זוג בהליך גירושין - שנקרא "איזון משאבים". אציג את בסיס תפיסת העולם של בית המשפט לענייני משפחה אל מול תפיסת העולם של בית הדין הרבני. אציג בתמצות את העקרונות המנחים ליישום חלוקת כל סוגי הרכוש והנכסים המשותפים - איזון המשאבים הלכה למעשה בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני בעבר והיום. איך מחלקים נכסים סוציאליים, קופות גמל, פנסיה תקציבית, פנסיה צוברת, מניות חסומות, אופציות למניות, איך מחלקים נכסי קריירה (איך מחלקים מוניטין אישי?) ,עסק , נכסי מקרקעין ועוד.
התלות בין הגירושים הדתיים לחלוקת הרכוש האזרחית
סלילת הדרך לגירושין כלכליים - המצב עד ולאחר תיקון מס' 4
המהפכה הגדולה בתחום איזון המשאבים התחוללה רק לאחר התיקון לחוק שניתק את התלות בין הגירושים הדתיים לחלוקת הרכוש האזרחית ובכך איפשר לחלק את הרכוש בין בני זוג עוד טרם הגירושין. ניתן לומר שעד תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 ( להלן: "החוק") (תשס"ט-2008), החוק היה דה פקטו מרוקן מתוכן. המצב בעבר לא אפשר להחיל את החוק, מכיוון שלפי החוק הקודם, בני הזוג היו צריכים להתגרש ורק לאחר מכן לחלק את רכושם. המצב טרם התיקון לחוק, למעשה פגע ביכולת הצד החלש המעוניין בגירושין להגיע לאיזון משאבים – הצד החלש מצא את עצמו "נסחט" ולעיתים היה נאלץ לוותר על חלק ניכר מהרכוש לו הוא זכאי ולו כדי לקבל את הגט המיוחל – לא עוד!. החל מהתיקון לחוק, מנובמבר 2008, "פורק" הקשר שבין מועד הגירושין למועד פירוק השיתוף ונסללה הדרך לגירושין כלכליים - קרי, הקדמת הסדר איזון משאבים וחלוקת הרכוש אף בטרם פקיעת הנישואין (מתן הגט) דבר לכשעצמו מהווה מניע וזרז לגירושין בפועל. בשנים האחרונות, מכוח תיקון מס' 4 לחוק, יותר ויותר בני הזוג מגיעים להסדר איזון משאבים, טרם פקיעת הנישואין, אם באמצעות גישור (ראו מאמר שכתבתי: "מתגרשים בהסכמה - מתגרשים בכבוד") או אם בדרך היקרה והפחות מומלצת לכיסם של בני הזוג, על ידי בית משפט (מינוי כונס נכסים), ניהול הליכים יקרים ומיותרים שבסופם שני בני הזוג יוצאים מופסדים.
ליברליות בחלוקת הנכסים - גירושין ללא אשמה
איזון משאבים בבית המשפט - תפיסת עולם ליברלית
אם גמלה בלב אחד מבני הזוג לפנות לבית המשפט מתוך רגש של "נקם", אזי רצוי לאותו בן הזוג להתעלות על רגשות אלו, מפני שהחוק האזרחי מייצג גישה ליברלית מערבית ומודרנית, שאינה מבוססת על "אשם" , אינה "מענישה" את האשם מבני הזוג שהביא לגירושין ומכירה באוטונומיה של הפרט לעשות כמעט כל מה שהוא רוצה: בגידה, חוסר נאמנות, חיי הוללות ובכל זאת בעת הגירושין, להיות זכאי לחלקו ברכוש המשותף גם בהעדר הסכמה.
למעשה, החוק מגדיר את דרך המלך בהעדר הסכמה עצמאית של בני הזוג. החוק קובע כי אופן חלוקת הרכוש המשותף יבוצע על בסיס שוויוני בין בני הזוג. ההסדר בחוק מחלק את כלל נכסי בני הזוג מחצה על מחצה למעט הנכסים שאינם מאוזנים, משקף הכרה בערך השווה של תרומת כל בן זוג לרווחת המשפחה; תהא זו תרומה כספית או על ידי קיומו וטיפוחו של בית. השיתוף בתוצר המאמץ המשותף של בני הזוג עם הפירוד נועד למנוע מצב בו אחד מבני הזוג יצא מקשר הנישואין כשידיו ריקות. לפי תפיסה זו השופטים יכולים להקשיב לדם ליבם של בני הזוג אך בפועל יפסקו לפי "הגישה קרה", יסננו את האמוציות בצד, ינוטרל מרכיב האשם ( למעט מקרים קיצוניים ) ובפועל החיתוך של העוגה כולה, של כל המשאבים המשותפים יבוצע מחצה על מחצה. חלוקת הרכוש במסגרת החוק, מבוססת על חלוקה שווה (equal distribution) ולא על חלוקה הוגנת וצודקת (equitable distribution). מכאן שאין כלל חשיבות לשאלה מי הפר את ברית הנישואין.
בית המשפט העליון קבע בפה אחד (השופט דצינגר, השופטת נאור והשופט ריבלין) כי בגידתו של אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין לא תהיה בבחינת "נסיבות מיוחדות" המצדיקות סטייה מכלל איזון הנכסים השווה הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג.
היטיב לנסח זאת בבג"ץ 8928/06 (מיום 8/10/2008) כבוד השופט המשנה לנשיאה א. ריבלין "אין להתמודד עם הקושי שבפירוק, ועם אשמתו של מי מהצדדים, בדרך של פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג."
ראו גם ע"א 384/88 זיסרמן נ' זיסרמן, פ"ד מג(3) 205 (1989) "לאשם היחסי בפירוק הנישואין אין ולא כלום עם הזכויות ברכוש המשותף, ואין המשיב מאבד זכויות הקנין שרכש במהלך הנישואין אף אם הוא, לצורך ההנחה בלבד, האשם היחיד בפירוק השיתוף".
ב-ע"א 819/94 לוי נ' לוי, פ"ד נ(1) 300, 304 (1996) וב-בג"ץ 1135/02 וזגיאל נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נו(6) 14 (2002) חזר בית משפט העליון על קביעת העדר אשם לעניין איזון המשאבים.
חיפוש אחר הגורם לגירושין במטרה להענישו
איזון משאבים בבית הדין הרבני - שיקולי מוסר וצדק
עד לא מזמן, בעניין איזון המשאבים, הגישה הליברלית התנגשה חזיתית מול הגישה הערכית שייצגה ההלכה הדתית. על פי דין תורה וביהדות יש משקל משמעותי בחיפוש העילה ובאשם לפירוק הנישואין, מפני שלשיקולי מוסר וצדק ובתוכם "האשם" היה תמיד מקום מרכזי בעילת הגירושין. מי מבני הזוג שהפר את ברית הנישואין, שהפר את חובת הנאמנות בהסכם הנישואין המחייב , למעשה "סומן כאשם" בכך שפגע באמון ההדדי, בבסיס הסכם הנישואין ועקרון ההסתמכות. האשם על פי ההלכה הפר את חובתו המוסרית, נמצא כמפר צדק ועל כן עליו לשלם מחיר. למשל, גבר שבגד באשתו יכול היה להיות מואשם "כרועה זונות" ובשל כך להיות מחויב לפצות את האישה בכתובה, במזונות אישה ו/או במנגנון "פיצויי גירושין". מנגד, אישה שניהלה מערכת יחסים עם גבר זר, הייתה מאבדת את כתובתה, מזונותיה, זכויות סוציאליות של הבעל ולעיתים אף נדרשת לשלם גם "פיצויי גירושין" על דרך הפחתת חלקה ברכוש המשותף. על פי "הגישה החמה" , הדיון בבית הדין הרבני מעורר יותר אמוציות, מכיוון שהדיינים נוטים לחפש את מי שהפר את החובה המוסרית לברית הנישואין, את העילה לגירושין ולחייב את האשם.
שינוי תפיסת העולם בבית הדין הרבני
מרגע שבתי המשפט פסקו יותר ויותר על פי חוק יחסי ממון ונפסקו הלכות מחייבות בבית המשפט העליון, חוק יחסי ממון הפך למנהג מדינה בעל תוקף הלכתי. משכך, גם בבית הדין הרבני נסללה הדרך לומר שהחוק תואם את ההלכה כפי שנראה בהמשך. היום בתי הדין הרבני מיישמים את החוק בדיוק כמו בתי משפט לענייני משפחה.
בג"צ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הגדול לערעורים מיום 26.10.2011 בית המשפט העליון קובע פה אחד (א . רובינשטיין, ס. ג'ובראן, '. עמית) כי אין עילה להתערב בפסק דינו המפורט של בית הדין האזורי (מיום 26.5.10), אשר אושר באופן מנומק בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. "אין מדובר איפוא במצב בו בית הדין הרבני התעלם מהלכה שנקבעה בבתי המשפט האזרחיים" ובהמשך השופט עמית פוסק: "סעיף 8 לחוק לא בא להכניס בדלת האחורית את יסוד האשם בגירושין אל תוך היחסים הרכושיים בין הצדדים. הדבר נוגד את מגמת המחוקק, כפי שבאה לידי ביטוי גם בתיקון מס' 4 לחוק, אשר ניתק את התלות בין הגירושים הדתיים לחלוקת הרכוש האזרחית."
הגנה על הצד החלש בגירושין
חלוקה לא שווה של הנכסים מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת
חריג לחלוקה השווה נקבע בסעיף 8(2) לחוק. בנסיבות חריגות וכבדות משקל, הן לבית המשפט והן לבית הדין הרבני קיימת סמכות לחלק את הנכסים המשותפים לא באופן שווה בשווה וזאת מתוך מטרה להביא לתוצאה צודקת ו/או לתוצאה שוויונית. באילו מקרים מדובר:
חלוקת נכסי נדל"ן בין בני הזוג
איזון נכסי נדל"ן
באם לצדדים דירת מגורים אחת, האיזון לכאורה פשוט ומאפשר לצדדים לבחור באחת משלוש החלופות העיקריות: 1. מכירת הדירה לצד ג' - החזרת המשכנתא וחלוקת היתרה שווה בשווה. 2. רכישת הדירה ע"י אחד מבני הזוג - כנגד איזון משאבים משותפים אחרים - הליך המאפשר לבצע אותו בפטור מס שבח ומס רכישה של כך יש לבצע אותו נכון ע"י עורך דין מנוסה בתחום. 3. מכירת הדירה לצד ג' או לאחד מבני הזוג - החזרת משכנתא, חובות משותפים, איזון היתרה כנגד נכסים משותפים אחרים.
"מרבה נכסים מרבה דאגה" - משנה אבות ב' ז'
במקרים אחרים: ככל שלצדדים יש יותר נכסים מסוגים שונים, כדאי מאוד להיעזר באנשי מקצוע. מכיוון שחלוקת נכסים רק לפי שווי השמאי יכולה להביא לתאונת מס מיותרת ובכך להפסד עצום לאחד מבני הזוג או לשני בני הזוג - ועל כן בעניין חלוקת נכסי מקרקעין, כשיש יותר מדירת מגורים אחת , או שיש צורך באיזון משאבים של נכס מקרקעין אחר כגון: משרד, חנות, קרקע, בית מלאכה, בניין, נחלה וכו' כדאי מאוד להיעזר בשרותי עורך דין העוסק במיסוי מקרקעין בפרט שמדובר בריבוי דירות מגורים ו/או בנכסים עם זכויות בנייה ו/או בנכסים עתירי מסים לרבות מס שבח והיטלי השבחה.
להלן מספר דוגמאות שכיחות בהליך גירושין שימחישו את הצורך ב
עו"ד העוסק במיסוי מקרקעין:
1. בני זוג בהליך גירושין מסכימים לחלק ביניהם את שווי הדירה להשקעה לפי הערכת שמאי או שווי שוק, אך לא לקחו בחשבון כי
הפחת על דירה להשקעה
יכול להעלות את מס השבח באופן משמעותי והצד הרוכש למעשה יפסיד המון בעת המכירה העתידית, הרבה יותר ממה שתכנן.
2. בני זוג בנו בית פרטי בבניה עצמית - נאמר להם שיש פטור בהעברת דירה על שם בן הזוג השני - אך לא לקחו בחשבון זכויות בניה
שלא נוצלו. לימים בן הזוג שקיבל את הדירה נאלץ לשלם מאות אלפי ש"ח כהיטל השבחה ומס שבח על
זכויות הבניה.
3. בני זוג מוכרים את הקרקע שבבעלותם המשותפת ולא לקחו בחשבון את תמחור
מס השבח
היטלי השבחה וכו'.
4. בני זוג מוכרים לצד ג' דירת יוקרה מעל 4,500,000 ש"ח ומיוצגים ע"י עורך דין שאינו מנוסה במיסוי מקרקעין ושלא יודע להפחית את חבות המס באופן ניכר ע"י
קביעת שווי רכישה לדירות יוקרה.
בהתאם להוראות סעיף 49א(א1) לחוק, החל משנת 2014 כל מכירת דירה מעל תקרת הפטור חייבת במס שבח - גם אם מדובר בדירה יחידה!
5. בני הזוג נכנסים לתאונת מס מיותרת שיכולה להגיע לחבות מס שבח במאות אלפי ש"ח בכך שקובעים בהסכם הגירושין שהדירה שמומנה ע"י אחד ההורים תוחזר להורה ע"י שני בני הזוג.
במקום להעזר בעו"ד העוסק במיסוי מקרקעין שיכול להחזיר את הבעלות בדירה לאב ללא מס שבח.
6. לבני זוג דירת מגורים ואחוזים בדירת מגורים אחרת, קבעו בהסכם סדר מכירה שגוי שהביא לחבות מס גבוהה ומיותרת אילו היו נעזרים בייעוץ מקצועי.
7. בני זוג העבירו את הדירה על שם בנם, שהוא מתחת לגיל 18 ולא לפי הנחיות רשות המיסים והוראת הביצוע 6/2011 חויבו בתשלום לרשות המיסים.
8. לבני הזוג מספר דירות להשקעה ולא נעזרו בעורך דין למיסוי מקרקעין בעת עריכת הסכם הגירושין בעניין הדירות - ניסוח הסכם לא נכון בעניין הדירות, גרם לחבות מס גבוהה ומיותרת.
קיימות אפשרויות רבות לתכנוני עסקאות במקרקעין ואיזון המשאבים בין בני הזוג, לפיכך
- בטרם ניסוח הסכם גירושין - חשוב מאוד להעזר ב
עורך דין העוסק במיסוי מקרקעין
שיבדוק עבורכם את כל היבטי המיסוי
ובכך גם תהנו מחלוקה הוגנת וגם תמנעו מתאונות מס מיותרות שיכולות לעלות סכומי עתק, לעיתים מעל 41% משווי המכירה.
חלוקת זכויות סוצאיליות, קופות הגמל, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות, פיצויי פיטוריו וכו
זכויות סוציאליות הן כל הכספים והזכויות הנמצאים בקופות הגמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, זכויות לפנסיה תקציבית, זכויות שנצברו לפיצויי פיטורין ובתוכן זכויות שנצברו לפדיון ימי חופשה, זכויות לפדיון ימי מחלה (במגזרים מסוימים) , זכויות על פי הסכמים קיבוציים וכדומה. בפני בני זוג בהליך גירושין שלוש אפשרויות לאיזון הנכסים הסוציאליים: 1. כל צד יישאר עם חלקו שצבר. 2. איזון אקטוארי - ראו מחשבון לאיזון זכויות סוציאליות ויצירת דו"ח מפורט. 3. איזון לפי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד 2014. תנאי סף לחלוקת הזכויות בין בני הזוג הוא הסכם גירושין המקבל תוקף של פס"ד והכולל את המרכיבים האמורים בחוק (קביעת מועד הפרוד, משך התקופה המשותפת, השיעור להעברה) ורישום הערת אזהרה אצל הגוף המשלם. בעקבות רישום הערת אזהרה, תידרש הסכמה בכתב של בן או בת הזוג השני לביצוע פעולות שונות, כגון: משיכת כספים, קבלת קצבת פרישה, העברת כספים לקופת גמל אחרת, העברה בין מסלולי השקעה, נטילת הלוואה מהקופה, שיעבוד הכספים או העברתם לאחר. ראו מחשבון שיעור העברה בעניין חלוקת הפנסיה לציון בפסקי הדין בין בני זוג בהליך גירושין. המחשבון מבצע את חישוב שיעור העברה על פי החוק. שיעור העברה המשותף לכל קופה ספציפית חייב להיות אחיד בין כספי התגמולים וכספי הפיצויים ולעולם לא יהיה גבוה מ 50%.
מן הראוי לציין כי לא תמיד חלופה על דרך החוק לחלוקת זכויות פנסיוניות תהיה טובה לשני בני הזוג, למשל זוגות שהצטברו להם סכומים גבוהים בקרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים עלולים אף להיפגע כלכלית - ראו מחשבון בדיקת חלופות לחלוקת זכויות סוציאליות.
חשוב! - החוק קובע כי בני הזוג רשאים להסכים ביניהם על חלוקת חיסכון פנסיוני שלא בהתאם להוראות חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו. יתכן שהדבר יהיה כדאי במיוחד לבני זוג שיכולים לאזן את הזכויות ביניהם באמצעות נכסים אחרים, לבני זוג שצברו זכויות וסכומים דומים, לבני זוג שיש להם נכסים אחרים לאיזון ורוצים להימנע מכך שכל אחד מהם יקבל פחות בעקבות מיסוי הסכום להעברה במקרה של צבירה מעבר לתקרה, לבני זוג המודעים לכך שבעת העברה ו/או קבלת הפנסיה הם עלולים לקבל תנאים נחותים, במקרה של פנסיה תקציבית המחושבת לפי השכר האחרון וכדומה. במקרה של קופת גמל לקצבה - קרן פנסיה חדשה מקדם הקצבה הולך ומרע עם השנים בשל החשש מגרעון אקטוארי של הקופות, עמלות דמי הניהול הגבוהות אוכלות מרכיב גבוה מהסכום שנצבר, כספי הפנסיה מופקדים בבורסה וב 2008 היו קופות שהפסידו מעל 40% וגם היום אף אחת מהן לא יכולה להבטיח תשואה חיובית ליום הפרישה בעתיד. מכאן, שיתכן מאוד שהפנסיה העתידית בפועל תהיה נמוכה יותר מהאומדן בעת עריכת התחשיב. לכן, כדאי לבחון את החלופות הנוספות לצורך קבלת החלטת אופן חלוקת כספי הפנסיה בין בני הזוג.
חלוקת אופציות שהתקבלו ממקום עבודה
אופציות הן זכויות הניתנות ע"י החברה לעובד לרכוש מניות של החברה במועדים נתונים ובמחירים קבועים. עבור כל אופציה נקבעת תקופת הבשלה ( vesting ) המתחילה בעת ההקצאה ומסתיימת במועד בו היא ניתנת למימוש. אופציות שתאריך הבשלתן הגיע מוגדרות כ- vested options , בעוד שאופציות שמועד הבשלתן טרם הגיע מוגדרות כ- non vested options . המועד הקובע לצורך סיווג האופציות כנכס בר איזון או בר שיתוף בין בני זוג נקבע עפ"י תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות.
האיזון בעניין האופציות מתייחס לסוגי אופציות שניתנו עבור תקופת עבודה בעבר או כתמריץ לעבודה עתידית שבה תקופת השיתוף או האיזון בין בני הזוג (התקופה ממועד הנישואין/החיים המשותפים ועד מועד הפירוד או המועד הקובע לאיזון) חופפת תקופה זו.
עבור אופציות שניתנו לא רק עבור עבודת עבר - אם תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין המדובר בנכס בר שיתוף או בר איזון. אם קיימת חפיפה חלקית – תחשיב השיתוף או האיזון יתבצע לפי כלל הזמן " time rule", המשקלל את תקופת העבודה במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה ניתנו האופציה ובנוסף יש להביא בחשבון ולשקלל את יחס התקופות בין תקופת השבר למועד ההבשלה לבין התקופה המשותפת בין בני הזוג.
למחשבון חלוקת אופציות בין בני זוג - איזון בהליך גירושין - לחצו כאן.
אופציות שניתנו לפני התקופה המשותפת, יהיו שייכות בעיקר לאותו בן זוג שקיבל אותן.
חלוקת מניות חסומות ממקום עבודה
באופן דומה לאיזון שווי אופציות - נבצע חישוב על פי המחשבון המיועד לאיזון שווי מניות חסומות. לצורך האיזון, ביום ההבשלה יש להכפיל את מספר המניות להעברה בשווי שבהן הן נסחרות ביום ההבשלה ולנכות מהתוצאה את עמלות ברוקר, עלות הקצאה, עמלת נאמן לפי יחס העברה שיתקבל בתוצאת החישוב.
יש לזכור! באם העובד סיים לעבוד במקום עבודתו טרם ההבשלה שווי המניות החסומות על פי רוב התקנונים יהיה אפס!
שיעור המס על רווח הון על חלק הרווח המתייחס לתקופת ההחזקה שלאחר יום השינוי (1.1.2012) יהיה בשיעור שלא יעלה על 25% (30% בידי בעל מניות מהותי). שיעור המס על ניירות ערך זרים, מניות ואופציות החל מיום 1.1.2006 הינו 20%.
חלוקת חובות משותפים
אנו מורגלים לחשוב שלנכסים יש רק שווי חיובי, אך יש נכסים שיש להם גם שווי שלילי כמו הלוואות, משכנתאות - חובות משותפים הם נכסים שליליים שגם הם יילקחו בחשבון בעת הסדר איזון המשאבים. מנגד, חובות שנוצרו לשם הפרת נאמנות כמו הימורים, הוצאות על מאהב, הוצאות על מאהבת, מניפולציות כספיות חריגות, לא מכללים אותם כחובות משותפים.
איזון שווי עסקי - איזון שווי חברה בבעלות אחד מבני הזוג
אם לאחד מבני הזוג אחוז אחזקה בעל משקל מהותי בחברה או עסק שבבעלותו, זכאי בן הזוג האחר, בהנחה שהעסק הוקם במהלך חיי הנישואין - למחצית מהשווי ו/או לשאת במחצית מהחובות. האיזון יערך לשווי שווי המניות שברשותו של בעל הזכיות במניות. לצורך הערכת השווי נדרש לעבור על מסמכים רבים כגון: מאזנים שנתיים מהשנים האחרונות, מאזן בוחן לחודשים האחרונים, דוחות רווח והפסד, דוחות פחת, דוחות מע"מ וכדומה. קיימות שיטות רבות ומגוונות להערכת שווי חברה. במקרים רבים בחירה בשיטה אחת עשויה להביא לשווי שונה משיטה אחרת. בנוסף, מעריכים שונים העושים שימוש באותה שיטה עשויים להגיע לערכים שונים בעקבות שימוש שונה בהנחות יסוד לביצוע ההערכה. כך או כך, מקובל תחילה לבדוק את היחסים הפיננסים. היחסים פיננסים לפי דוחות כספיים של חברה מודדים את הצלחות או כישלונות החברה ומאפשרים לקבל תמונה בהירה על המצב הפיננסי של החברה ביום הפקת הדו"ח. יחסים פיננסים משמשים ככלי עזר לחיזוי חדלות פירעון, עמידה בתנאי אשראי ונותנים סימנם מוקדמים על סכנת התמוטטות , בעיית ניהול כושל, או יעילות וניצול טוב של משאבי החברה. במקביל לבדיקת היחסים הפיננסים, רצוי לבדוק גם את הסביבה העסקית של החברה הייחודיות שלה, ניתוח חברה דומה וניתוח ענפי. ראו מחשבון שבודק מחשב ומציג יחסים פיננסים שונים המנתחים באופן אוטומטי את הדוחות הכספיים. בין היחסים שניתן למצוא: יחסי נזילות, יחסי רווחיות, יחסי יעילות תפעולית, יחסי איתנות פיננסית, לרבות ניתוח אנכי של המאזן באופן מלא. בנוסף לכל אלו – ייבדק מדד אלטמן Z-Score ולצורך הכרעת סיכויי ההישרדות של החברה - Probabilities of bankruptcy. לאחר מכן תבוצע הערכה לפי מספר מגוון שיטות, הפופולריות בין השיטות הן: 1. שיטת השווי הנכסי הנקי - על פי שיטה זו - שווי החברה יהיה קרוב לשווי הנכסי שבמאזן. שווי זה מהווה למעשה "מחיר רצפה" עבור החברה. ככל שלחברה יותר נכסים ופחות התחייבויות יהיה ערכה גבוה יותר. 2. שיטת המכפיל - בשיטת המכפיל בונים תחזית רווח חשבונאי לשנתיים הבאות ומכפילים בד"כ במכפיל הממוצע הענפי (בהן עוסקת החברה). רווח חזוי X מכפיל = שווי הפירמה. ישנם מכפילים שונים כגון: מכפיל מכירות, מכפיל הון , מכפיל רווח, מכפיל תזרים המזומנים וכו'. 3. שיטת היוון תזרים המזומנים - שווי החברה נקבע על פי היוון תזרים המזומנים החופשי (Free Cash Flows ) המיוצר בתקופת התחזית שנקבעה (שלוש עד חמש שנים).
במרבית החברות הפרטיות המחוזקות ע"י אחד מבני הזוג, שאין חוזים או תזרים מזומנים מובטח ו/או נכסים - השווי שבית משפט מייחס לחברות כאלו יהיה בדר"כ אפס! במקרים בהם יש רישום פטנט לחברה אך עדיין אין לה חוזים, או תזרים מזומנים - ניתן לבקש פס"ד חלקי לפיו קביעת השווי והאיזון יבוצעו ביום האקזיט. יש לזכור הגשת התביעה איננה אקזיט J
הפרוצדורה לצירוף חברה להליך - מגישים בקשה לצרוף בעל דין נוסף יחד עם תדפיס מרשם החברות והסעד המבוקש, למשל: "הרמת מסך הפוכה" מקרים שבהם אדם משתמש בחברה לצרכיו הפרטיים שלו ו/או למניפולציות - ניתן לחייב אותו בחובות החברה. (לדוגמא : אדם קונה ציוד לחברה שלו ב 100,000 ₪ ומיד מוכר את אותו הציוד לחברה של אחיו ב 50,000 ₪ - פעולות אלו הינם בניגוד לאינטרסים של החברה ומאפשרים למנות כונס נכסים לחברה.
איזון מוניטין אישי
בעניין זה ראו מאמר מפורט איך מאזנים נכסי קריירה ? איך מחשבים מזונות משקמים
כמה מילים על משטר איזון משאבים מול משטר הלכת השיתוף
על בני זוג שנישאו לפני 1974 חלה הלכת השיתוף. החל מ 1974 חל חוק יחסי ממון.
מדובר על בני זוג שנישאו לפני 50 שנה,
אם נניח שנישאו בהיותם בסביבות גיל 25, רובם צריכים להיות היום למעלה מגיל 75, כך שככל שעובר הזמן זוגות אלו המעוניינים להתגרש הולכים ומתמעטים.
הלכת השיתוף היא חקיקה שיפוטית - יצירת הפסיקה, לפיה הזכויות של בני הזוג הן חפציות בכל נכס ונכס, מחצית מהדירה, רכב, חשבונות בנק, עסקים, מקרקעין, בניינים, משרדים, חנויות, דירות להשקעה וכדומה .. גם אם אלו לא נרשמו על שם שני בני הזוג בטאבו (פס"ד נאפיסי).
זכותו של כל אחד מבני הזוג לממש את זכויותיו על פי הלכת השיתוף בנכסים, נתונה לו בכל רגע. זכותו לקבל הן פסק דין הצהרתי לגבי הנכסים המשותפים והן פסק דין לפירוק השיתוף בנכסים אלה וזאת ללא כל קשר לנושא הגירושין.
"חזקת השיתוף אינה תלויה עוד בשאלה העובדתית מה היתה הכוונה המשוערת של בני הזוג, אלא היא תוצאה ערכית "אידיאולוגית מהפכנית" של מושגי הצדק והשוויון".
(השופט טל, ע"א 1915/91 יעקובי וקנובלר, פ"ד מט(3) 529).
הלכת השיתוף בנכסים הוחלה גם על בני זוג שאינם נשואים זה לזה והחיים במשק בית משותף.
(ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד לח (1) 443; ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי, פ"ד נא (1) 377).
לגבי ידועים בציבור הפסיקה מצמצמת ולא מרחיבה את הלכת השיתוף, צריך להוכיח כוונת שיתוף ספציפי.
פרסום ראשון: נובמבר 2008,
עדכון פסיקה 2014, 2016,
עדכון עיצוב יולי 2018
נתוני המס לשנת 2024, מתעדכנים בכל שנה במהלך החודש הראשון.
סיוע לעורכי דין ומגשרים בעריכת דו"ח איזון משאבים סוציאלים ועריכת דו"ח אקטוארי
עריכת דוחות אקטואריים לאיזון זכויות בפנסיה תקציבית - עובדים בשרות המדינה (קצינים, שוטרים, סוהרים, כבאים, משרדים ממשלתיים וכו) לפי התקשי"ר. איזון משאבים לעובדי הייטק בעלי מניות חסומות, אופציות, איזון משאבים לשכירים ועצמאים.
כלי עבודה לעורכי דין העוסקים בגירושין
להלן רשימת מחשבונים משפטיים המהווים ארגז כלים מקצועי, כלי עזר עבור שופטים בבתי משפט לענייני משפחה, דיינים בבתי דין רבניים, עורכי דין , אקטוארים, רואי חשבון ומגשרים לצורך איזון משאבים הוגן בנכסים המשותפים בהסכמי גירושין:
לתיאום פגישה וייצוג משפטי צרו קשר, שרון טל, עורך דין (כלכלן, אקטואר ומגשר בעל נסיון רב)
הבהרה משפטית: האמור במאמר זה הינו למטרת אינפורמציה כללית בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ לכל פעולה על כל משתמע ממנו. כמו כן, אין מאמר זה מתיימר להורות או לייעץ בעניינים הקשורים לגופם של דינים ובכל מקרה של ספק יש להיוועץ בבעל מקצוע מתאים, קרי עורך דין ו/או יועץ מוסמך לגופו של כל עניין ועניין. הניסוח בלשון זכר או נקבה מתייחס לגברים ונשים כאחד ולשון יחיד כלשון רבים ולהפך.
אני כאן תמיד בשבילכם, ובאם הנכם מעוניינים לערוך צוואה, ייפוי כוח מתמשך, ירושה, הסכם יחסי ממון, גירושין בגישור, ו/או כל נושא אחר בעניין משפחה - זה הזמן לעשות את הצעד הראשון להתקשר 09-7742268 או ליצור קשר באמצעות האתר.
