משמורת ומזונות ילדים

מזונות ילדים - משמורת ילדים

נושאי המאמר:
1. משמורת ילדים
2. זמני שהות
3. משמורת משותפת
4. מזונות ילדים
5. תקדים במזונות
6. המבחנים למשמורת
7. ארגז כלים

 

משמורת ילדים

המאבק על משמורת

הנפקות המשפטית למשמורת ילדים קטינים מתחת לגיל 6 יונקת את סמכותה מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, בית המשפט מוסמך לקבוע כי באין הסכם בין ההורים ימסרו הילדים למשמורת אמם : "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית-המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת." - סעיף חוק זה הידוע גם כחזקת הגיל הרך שולל למעשה את זכות האב למשמורת באופן כמעט הרמטי, למעט אותם מקרים חריגים ביותר בהם האם חולה במחלה קשה ו/או בעלת נכות ו/או לוקה נפשית ו/או מכורה לסמים - אותם מקרים קיצוניים אשר פוגעים במסוגלות הורית - וברור מעל לכל ספק שאינה יכולה לטפל בילדים כראוי.

המקרים הקלאסיים האחרים שבהם האב יוכל לנסות לזכות במשמורת הם אותם מקרים שבהם הילדים בוגרים (מעל 14) וזאת כאשר העיקרון המנחה את בית המשפט הוא עקרון טובת הילד, שנבחן בין היתר תוך כדי התחשבות ברצונו של הילד, בבגרותו הנפשית , מידת נחרצות ההחלטה ללא השפעה חיצונית של הסתה ו/או ניכור הורי.

למרות שהפסיקה קובעת כי אין להמעיט מן האחריות השווה של ההורים כלפי ילדיהם המתחייבת מן השוויון בין איש לאישה וממציאות החיים במשפחה המודרנית- עם זאת עדיין רואה ההלכה הפסוקה, כי בדרך כלל הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם. רע"א 00 / 4575 פלונית נ' אלמוני, נה (2) 321.

 

חלופה א - ללא משמורת משותפת

זמני שהות ללא יכולת קיום משמורת משותפת

באם אין יכולת למשמורת משותפת, כפי שנלמד בהמשך מהי, מבחן המציאות מלמד שילדים קטינים נותרים, בדרך כלל, במשמורת האם הנקבעת כהורה משמורן למעט אותם מקרים חריגים בהם האם חולה במחלה קשה ו/או בעלת נכות ו/או לוקה נפשית ו/או מכורה לסמים ואילו לאב נקבעים זמני שהות עם ילדיו.

זמני השהות נקבעים בהסכם, תוך שמירה על אלמנט של קביעות החשוב ביותר לילדים הנמצאים בעיצומו של משבר הנישואין. בהסדר ראייה מקובל, האב מקבל את הילדים באמצע השבוע: בימים ב' ו-ד' בשעות אחר הצהריים. בסופי השבוע  לסירוגין. סוף השבוע מתחיל מיום ו' בשעות הצהריים ומסתיים ביום שבת בשעות הערב. / או לחליפין סוף שבוע  יכלול 2 לילות ויסתיים ביום א' בבוקר, כאשר האב מביא את הילדים לגן או לבית הספר. לחליפין (במקרה שבו שעות עבודתו אינן מאפשרות לאב כמעט לקיים הסדרי ראיה באמצע השבוע) נקבע מחזור של שני סופי שבוע רצופים מתוך שלושה.  בחגים וחופשות:  חול המועד, החופש הגדול ואירועים מיוחדים דוחים את הסדרי הראיה של סוף השבוע. החגים מתחלקים שווה בשווה בין שני ההורים כך שחג שנחגג עם הורה אחד בשנה מסוימת ייחגג עם ההורה השני בשנה שלאחריה.  חופשות בית הספר בחגים : הילדים יבלו את מחציתה הראשונה של החופשה עם ההורה עמו שהו או ישהו בערב החג ואת מחציתה השנייה של החופשה עם ההורה אצלו ישהו בחג השני או ביום האחרון של החג. החופש הגדול: במשך החופש הגדול ישהו הילדים עם האב במשך מחצית מהחופש ובתקופה זו יינתנו לאם הסדרי ראיה. לחליפין הילדים ישהו חודש אחד עם ההורה המשמורן וחודש שני עם ההורה האחר.

יש לציין במקרים של תינוקות מקובל שזמני השהות בסוף השבוע לא כוללים לינה.

 

חלופה ב - משמורת משותפת

משמורת משותפת - זמני שהות שווים להורים

על פי ההלכה הורה אשר ברשותו מצויים הילדים מרבית הזמן ומתוך שכך הוא המטפל בעיקר ענייניהם וצרכיהם, מלינם בביתו - יוגדר כהורה משמורן. אולם אין שום מניעה במצב בו ההורה השני שגם הוא מקדיש מזמנו בטיפול בענייני הילדים ודואג לצרכיהם ומלינם בביתו יקרא אף הוא הורה משמורן. כאשר שני ההורים ממלאים יחד את כל התנאים המפורטים מטה באופן מצטבר הרי לנו משמורת משותפת. תמ"ש (כ"ס) 11657/03 א.א.י. נ' א.ב. 16/06/2011.

משמורת פיזית משותפת - הינה הסדר בו מוגדרים ההורים כמשמורנים על ילדיהם, ובהתאם לכך חולקים ביניהם באופן שווה את נטל גידול הילדים והטיפול בהם. תמ"ש (ת"א) 30541/04 פלוני נ' אלמונית, 25/1/2007.

המבחנים למשמורת משותפת או התנאים המרכזיים לכינון הסדר משמורת פיזית משותפת רוכזו על ידי כבוד השופט אסף זגורי בתמ"ש טב' 12148-08-10 ס.ג. נ' ע.ג. 28/04/2011
א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;
ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
ג. רצון הילד;
ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;
ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
ככל שייקבע, כי מתמלאים כל התנאים לקיומה של "משמורת פיזית משותפת", כי אז תגבר הסבירות שעתירה למשמורת משותפת תתקבל

 

מזונות ילדים

מזונות ילדים - התפתחות בהלכות

חיוב במזונות ילדים נקבע מכוח  סעיף 3א לחוק תיקון דיני משפחה(מזונות) תשי"ט 1959 האומר: אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו. משמע דיני מזונות של יהודים ידונו לפי הדין הדתי היהודי - דין תורה.

החובה העיקרית המוטלת על פי החוק העברי על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל 18 היא לפרנסם. חובה זו איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב - אלא לפי מבחן פוטנציאל השתכרותו -  חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובת האב לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג.

 

שיעור המזונות לפי חיוב המזונות של ילד עד גיל 6 וכן מעבר לגיל 15 הינו לפי צרכיו ההכרחיים של הילד. כל אב שאינו עני נכנס להגדרת "אמיד", ואפשר לכפות עליו את מילוי צרכיו ההכרחיים של הילד. לשון אחרת, לצורכי הקיום הבסיסיים חייב האב להתחלק עם ילדו - אף לאחר גיל 15 עד שיגדל - גם כשאין להטיל עליו חובות אחרות בגין צדקה. אלא שכידוע, אין חובתו של האב מצטמצמת בסיפוק צורכי הילד המינימאליים - ההכרחיים לקיומו - אלא היא מגיעה מעבר להם.

אדם חייב לפרנס את בנו ולא רק לשפר את צרכיו ההכרחיים, אלא הוא צריך לתת לו למזונותיו סכום, שיאפשר לו לחיות באותה רמת חיים, אשר הורגל לה או שהוא ראוי לה, מדין צדקה. דהיינו, אם לדעת בית הדין יש באפשרותו של האב לשאת בהוצאה זו, קיימת הסמכות לכפות עליו אותו חיוב ולגבותו בעל כורחו של החייב.

 

לגבי המזונות מן הדין, האם פטורה מהם. אך לגבי הצדקה שווים האב והאם, שהרי זוהי מצוות עשה שלא הזמן גרמה, ושווה בה דינה של אישה לדינו של גבר, ובלבד שנתקיימו בה המבחנים לגבי חיוב הצדקה - דהיינו, שיש יכולתה לתת צדקה.

מכוח אותם הלכות חיוב במזונות מגיל 18 עד 21 הוסדר בהלכת קירשנר ( ע"א 4480/93 - פלוני נ' פלונית ו-3 אח', פ"ד מח (3), 461 ).בפסק דין זה נקבע כי תקופת התלות נמשכת כל עוד משרתים הילדים בשירות צבאי סדיר. כמובן, שהכוונה לשירות חובה ולא לשירות קבע. נפסק כי מאחר שהצבא מספק את צרכיו של החייל, וממילא קטנה התמיכה הכספית של ההורים, הנחה עובדתית ראויה היא, כ י התמיכה של ההורים בילדיהם החיילים פוחתת בשני שלישים בעת שירותם הצבאי לעומת התמיכה ערב גיוסם. בכך בא לידי ביטוי, מחד גיסא, המשך התמיכה בדיור, בביגוד, בדמי כיס ובפריטים אחרים, ומאידך גיסא הקטנת התמיכה במזון ובפריטים אחרים.

אשר על כן, אומצה הגישה לפיה ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבאי.

בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה חלה מהפכה של ממש בעניין מזונות ילדים - חישוב דמי מזונות ילדים יתבצע לפי מחשבון מזונות ילדים שפותח על סמך הפסיקה עדכנית - בלינק המצורף  מחשבון גירושין - מזונות ילדים - חישוב דמי מזונות תוך כדי התאמה לפי שאלונים שיועברו בפניכם ותוך כדי התאמה לפי גילאי וצרכי הילדים .  במשמורת משותפת יקבעו דמי מזונות מופחתים בהתאם, אך בתנאי שההורים עומדים בכל ששת התנאים המצטברים המצוינים לעיל ומתגוררים במרחק של עד חמש דקות נסיעה זה מזה באותה רשות מקומית ושיוך בית ספרי של הילדים, כמו כן הסדר המשמורת יחולק באופן שווה בין ההורים כך שלכל הורה יהיו זמני הורות שווים.

להלן פרוט נוסחת דמי המזונות במשמורת משותפת כפי שנקבעה בפסיקה חדשנית ע"י כבוד השופט שאול שוחט (בבית משפט מחוזי בתל אביב עמ"ש 1180-05-14) החל מיום 29.3.2015:

_{(1/2)A + (1/2)B + C/( C+D) X (E + (1/2)B) - (1/2)E}

A - צרכים הכרחיים - לא כולל מדור והוצאות מדור. מכח הלכת ורד נגד ורד (ע"א 552/87 פ"ד מב3 594) נהוג היום לפסוק צרכים הכרחיים לילד אחד בין 1300 ש"ח ל 1400 ש"ח, חלקו של האב במזונות הכרחיים בתקופה בה הקטינים שוהים אצל אימם. באותה הלכה נקבע שאין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלה של צרכי ילד אחד. בשים לב לתוספת השולית הפוחתת, הוצאותיהם המינימלים ההכרחיים של קטינים שקבעה הפסיקה, עבור כל ילד נוסף יפסק כ 100 ש"ח פחות, כדלהלן, עבור הילד הראשון 1400, עבור השני 1300, עבור השלישי 1200, עבור הרביעי 1100, עבור החמישי 1000 וכך הלאה. את הסכום המצטבר בגין כל הילדים יש למלא בשדה צרכים הכרחיים. במקרים בהם מדובר בהורים אמידים - הצרכים ההכרחיים יהיו כאמור גבוהים יתר.

B - עלות מדור בסיסי - ממוצע לקטין לרבות הוצאות מדור עבורו. יש להקליד ערך מלא (שכר דירה, משכנתא והוצאות ארנונה, מים חשמל וכדומה) המערכת תחלץ שווי לפי מספר הילדים הנהוג בפסיקה. אשר לדיור והוצאות מדור קבע בית המשפט העליון כי עלות זו תתייחס לילד אחד הי כשליש לערך (ע"א 764/87 אוהר נגד אוהר 31/12/1987) ולשני ילדים בדרך כלל 40% מהסכום הכולל של ההוצאה (ע"א 52/87 הראל נגד הראל פ"ד מג 4 201). אך גם בהקשר זה לא מדובר בעלות קשיחה שאין לסטות ממנה וניתן לרככה על דרך האיזון בהם לא נותרים בידי האב, לאחר פסיקת המזונות, משאבים מספיקים לצרכיו, באופן שבו יבחנו זה לצד זה, הכנסותיהם של האב והאם כדי להסיק מהי חלוקה סבירה, אשר יש בה כדי להבטיח צרכיהם של הקטינים ולהשאיר גם בידי ההורים אמצעים כספיים לצורך כיסוי צרכיהם הם. (דברי בית המשפט בע"א 756/77 טחב נ' חטב פ"ד לב2 470)

C - הכנסה החודשית הפנויה של האב - הכנסה ברוטו פחות ניכויי חובה, מס הכנסה, ביטוח לאומי ופחות עלות מדורו של האב דמי שכירות או משכנתא.

D - הכנסה החודשית הפנויה של האם - לא כולל קצבאות ביטוח לאומי ו/או קצבאות נכות שהאם מקבלת. נתון זה צריך לתת ביטוי להוצאות האם הנדרשות למדורה והוצאות מדורה בדומה לאב.

E - צרכים לא הכרחיים של הקטין - הוצאות מדין צדקה החלות על שני ההורים. נתון זה מביא לידי ביטוי את החובה מדין צדקה החלה על שני ההורים בסיפוק צרכיו הלא הכרחיים של הקטין, לרבות סיפוק הפער שבין המדור הבסיסי (בו חב האב לבדו) למדור ראוי. מאחר שאין מדובר בחובה מוחלטת אזי יתכן שבית משפט יחליט להעמיד נתון זה גם על אפס בנסיבות מסויימות (לדוגמא: בנסיבות בהן לקטין יש משלו או במקרים בהם פסיקת סכום כלשהו תביא למצב בו שני ההורים, לאור הכנסתם הפנויה, יוותרו ללא אמצעים לכיסוי צרכי מחייתם). על בית המשפט לקבוע נתון זה רק לאחר שקבע את הנתונים הקודמים בסדר, שנוגעים כאמור בין השאר להכנסה הפנויה של ההורים. "מאחר שכפיית חיוב מדיני צדקה חלה רק באמיד, יש לבדוק אם מצבו הכלכלי של הנתבע, בהתחשב בצרכיו, מאפשר לו לתת צדקה. על פי המשפט העברי, פרנסת האב את עצמו קודמת לפרנסת כל אדם וכל עוד שאין לו כדי פרנסתו - אינו חייב בצדקה. כך, אין מחייבים את ההורה הנתבע, אלא כפי השגת ידו" (ע"א 4480/93 פלונית נ' םלוני, פ"ד מ"ח)3(461, 483).
למחשבון דמי מזונות ילדים במשמורת משותפת לחצו כאן

 

בית המשפט העליון - תקדים!

בית המשפט העליון - החל מיולי 2017 , שיוויון יחסי בדמי מזונות במשמורת משותפת

בית המשפט העליון מאמץ את תפיסתו של בית המשפט המחוזי
ראו בע"מ 1709/15 ו 919/15 מיום 19.7.2017, שם לראשונה נקבע בתקדים המחייב את כל בתי משפט קמא, להשית חבות כלכלית על שני ההורים בכל הקשור למשמורת משותפת עבור ילדים מעל גיל 6. הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של כבוד שופט העליון עוזי פוגלמן: "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה." כתב פסק הדין שעליו חתומים השופטים: הנשיאה אסתר חיות , המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ומני מזוז.

פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, בה נקבע כי אין צורך בתשלום מזונות, אצל כבוד השופטת עידית בן-דב ג'לויאן , תמ"ש פ"ת 39920-01-15 מיום 1.9.2017.

שימו לב! פסק הדין הנ"ל מאפשר להקטין דמי מזונות בתיקים תלויים ועומדים
סוגיה משפטית זו מפורטת ע"י כבוד השופט יהורם שקד (ראו תמ"ש 21810-06-16, מיום 9.10.2017), שאף הוא נמנה על חלוציי עשיית הצדק המשפטי בתחום. נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית ( רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נגד עיזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל). הלכה זו חלה גם בכל הקשור למזונות ילדים ששולמו ביתר. באותו פס"ד מחייב כבוד השופט את האישה להחזיר חלק מתשלומי המזונות ששולמו ביתר.

 

הקריטריונים למשמורת משותפת

מהם המבחנים למשמורת משותפת ?

המבחנים למשמורת משותפת או התנאים המרכזיים לכינון הסדר משמורת פיזית משותפת רוכזו על ידי כבוד השופט אסף זגורי בתמ"ש (טב') 12148-08-10 ס.ג. נ' ע.ג. ( 28/04/2011 )
א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;
ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
ג. רצון הילד;
ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;
ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
ככל שייקבע, כי מתמלאים כל התנאים לקיומה של "משמורת פיזית משותפת", כי אז תגבר הסבירות שעתירה למשמורת משותפת תתקבל. משמורת משותפת על הילדים היא משמורת בה מחצית מהזמן, קרי 7 ימים מתוך שבועיים.

פס"ד בעניין מזונות אינו סופי - חשוב לזכור! פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, ותמיד קיימת אפשרות לבחון אותו מחדש וזאת באם אירע שינוי נסיבות מהותי. בנושא גירושין מומלץ לקרוא את המאמר  גירושין - מתגרשים בכבוד

 

ארגז כלים משפטיים לעורכי דין ומגשרים

להלן חלק ממגוון כלים משפטיים עבור מגשרים ועורכי דין העוסקים בתחום:

1. מחולל דו"ח איזון משאבים אקטוארי בין בני זוג בהליך גירושין - לצורך הליך גישור, בית הדין ו/או לבית משפט - חלוקת כספי פנסיה תקציבית ו/או פנסיה צוברת, ביטוחי מנהלים, קופות גמל
2. מחשבון גירושין - מזונות ילדים ומדור, הכולל אפשרות לחישוב דמי מזונות לפי הלכות הנהוגות בבית המשפט לענייני משפחה.
3. מחשבון גירושין משמורת משותפת - מזונות ילדים ומדור למשמורת משותפת בלבד, הלכה מנחה החל מיוום 29.3.2015.
4. מחשבון איזון משאבים אקטוארי בין בני זוג בהליך גירושין - יצירת דו"ח חישוב מפורט - חלוקה שוויונית בין בני הזוג.
5. קביעת יחס העברה של זכויות פנסיוניות וזכויות סוציאליות של בני זוג בהליך גירושין.
6. סימולטור בדיקת חלופות שונות לחלוקת כספי הפנסיה בין בני הזוג - שלוש חלופות
7. איזון שווי מניות שהתקבלו ממקום עבודה
8. איזון שווי אופציות שהתקבלו ממקום עבודה
9. איזון שווי מניות חסומות שהתקבלו ממקום עבודה
10. מחשבון איזון אקטוארי זכויות פנסיה תקציבית של עובדים בשרות המדינה

לתיאום פגישה וייצוג משפטי צרו קשר, שרון טל, עורך דין (כלכלן, אקטואר ומגשר בעל נסיון רב)

הבהרה משפטית: האמור במאמר זה הינו למטרת אינפורמציה כללית בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ לכל פעולה על כל משתמע ממנו. כמו כן, אין מאמר זה מתיימר להורות או לייעץ בעניינים הקשורים לגופם של דינים ובכל מקרה של ספק יש להיוועץ בבעל מקצוע מתאים, קרי עורך דין ו/או יועץ מוסמך לגופו של כל עניין ועניין. הניסוח בלשון זכר או נקבה מתייחס לגברים ונשים כאחד ולשון יחיד כלשון רבים ולהפך.

 

אני כאן תמיד בשבילכם, ובאם הנכם מעוניינים לערוך צוואה, ייפוי כוח מתמשך, ירושה, הסכם יחסי ממון, גירושין בגישור, ו/או כל נושא אחר בעניין משפחה - זה הזמן לעשות את הצעד הראשון להתקשר 09-7742268 או ליצור קשר באמצעות האתר.

עורך דין משפחה, צוואה, ייפוי כח מתמשך, גישור