המסמכים הדרושים לרישום עסקת מקרקעין בטאבו

המסמכים הדרושים לרישום הדירה/נכס מקרקעין על שם הקונה:

1. שני שטרי מכר מקוריים, חתומים ומאומתים כדין, ללא תיקונים ומחיקות. על השטרות להיות בתוקף של עד שנה מיום החתימה. ניתן לספק אישור חיים באם השטרות עד שלוש שנים, לאחר מכן נדרש שימוש ביופי כוח נוטיריוני ו/או שטרות חדשים ו/או פס"ד.
   החל מיום 21/01/2018 לא מגישים יותר 5 שטרות, והיום אפשר להסתפק במקור אחד + נאמן למקור.
2. אישור מופנה לרשם המקרקעין, על תשלום מס שבח - אין יתרה לתשלום.
3. אישור מופנה לרשם המקרקעין, על תשלום מס רכישה - אין יתרה לתשלום.
4. במקרים בהם תאריך העסקה בין  1.1.2000-1.8.2007, יש להמציא בנוסף, אישור על תשלום או פטור ממס מכירה.
5. אם לא בוצעה עסקה בנכס מאז יום 31.12.1999, יש לצרף אישור מופנה לרשם המקרקעין, על תשלום מס רכוש או פטור ממנו בתוקף ליום הגשת התיק. בדירות ובתי עסק הרשומים בפנקס הבתים, המשותפים אין צורך באישור.
6. אישור מופנה לרשם המקרקעין מטעם הרשות המקומית , בתוקף ליום הגשת התיק.
7. אישור על תשלום אגרה.
8. צילום תעודת עורך הדין מגיש הבקשה.
9. צילום תעודת זהות של הצדדים לעסקת המכר.
10. במידה ומצורפת בקשה לרישום משכנתא על זכות הרוכש/ים יש להמציא מסמכים לרישום משכנתא:
    בקשה לרישום משכנתא חתומה ע"י הבנק המלווה
    חמישה שטרי משכנתא
    נספחים
    אגרת רישום משכנתא
    אגרת בקשה.
11. מסמכים נוספים בהתאם לנסיבות, להנחת דעתו של הרשם.
12. רצוי לצרף דף נלווה עם לוגו המשרד המופנה באופן מכובד לרשם המקרקעין הכולל: את רשימת המסמכים המצורפים מספר שוברי האגרה, מען למכתבים, טלפון נייד של עו"ד עורך הבקשה .

דוגמאות למקרים בהם יש צורך לצרף מסמכים נוספים:

1. כאשר הבקשה או מסמכים מצורפים לה חתומים על ידי מיופה כוח – יש לצרף ייפוי כוח מאומת כדין.
2. כאשר צד לעסקה הוא תאגיד –
1. כל פעולה שמבוצעת באמצעות חברה, חייבת להיות מגובה בפרוטוקול + אישור מורשה חתימה מטעם החברה, שם מלא + מספר ת.ז. הפרוטוקול חייב להיות ספציפי למקרקעין ובו ניתנת הרשאה מפורשת למורשה החתימה בגין המקרקעין. בייצוג חברה זרה מחו"ל - חובה לצרף תצהיר עורך דין השולט בדין הזר של אותה מדינה - המאשר כי לפי דיני המדינה הזרה ניתן לבצע את הפעולה.
2. תעודת רישום התאגיד
3. פרוטוקול של אסיפת המנהלים המעיד על ההחלטה לבצע את הפעולה ודרך ביצועה. *החתימות על גבי ההחלטה לביצוע הפעולה יאומתו בידי עורך דין.
4. אישור בכתב של עורך דין או רואה חשבון של התאגיד אשר יכלול את הפרטים הבאי
• אישור שהתאגיד קיים.
• אישור כי בהתאם לתזכיר ולתקנון של התאגיד, רשאי התאגיד לבצע את הפעולה המבוקשת.
• אישור כי המשתתפים באסיפת המנהלים כמפורט בפרוטוקול, הם מנהלי התאגיד ופירוט הגורמים המוסמכים לפעול בשם התאגיד ולחתום בשמו.
5. אם חלפה חצי שנה מאז נערך הפרוטוקול – יש לצרף אישור בכתב של עורך דין או רואה חשבון המאשר כי התאגיד עדיין קיים ובהתאם לתזכיר ולתקנון של התאגיד, רשאי לבצע את הפעולה המבוקשת וכי הגורמים המפורטים בפרוטוקול עדיין מוסמכים לפעול ולחתום בשמו.

* כאשר הבקשה נסמכת על ייפוי כוח חתום על ידי תאגיד ועליו אישור הנוטריון כי החותם על יפויי הכוח רשאי לחתום בשם התאגיד – אין צורך לצרף לבקשה את הפרוטוקול.

1. כאשר צד לעסקה הוא תאגיד זר –
• כל המסמכים המפורטים בפסקה 2 בצירוף תרגום מאושר כדין לשפה העברית.
• אישור עורך דין ישראלי הבקיא בדיני המדינה שהתאגיד רשום בה, כי התאגיד כשיר לבצע את הפעולה לפי אותם דינים.
2. כאשר המקרקעין נמצאים בהליכי הסדר –  יש לצרף אישור פקיד ההסדר לפעולה המבוקשת. (יש לוודא שהפעולה תבוצע תוך פרק הזמן שנקבע באישור). כאשר הנכס רשום בפנקס הבתים המשותפים – אין צורך באישור.
3. כאשר קטין או חסוי הוא צד לעסקה – יש לצרף אישור של בית המשפט או בית דין דתי מוסמך, לפי העניין.
4. כאשר מנהל עיזבון הוא צד לעסקה – יש לצרף אישור של בית המשפט או בית דין דתי מוסמך, לפי העניין.
5. כאשר הזכות המועברת כפופה להערה על הגבלת כשרות – יש לצרף אישור של בית המשפט לביצוע העסקה.
6. כאשר זכות המועברת כפופה למשכנתאות ו/או הערות – יש לצרף הסכמות חתומות ומאומתות לביצוע העסקה, מאת בעלי משכנתאות ובעלי ההערות,  או מסמכים לביטול הרישום.
7. כאשר הזכות המועברת כפופה לצווי בימ"ש/עיקולים – יש לצרף אישור בית המשפט או מסמכים לביטול הרישום.
8. כאשר הזכות המועברת כפופה להערת אזהרה לטובת מי שאינו צד לעסקה – יש לצרף הסכמת הזכאי על פי הערת האזהרה או צו בית משפט.
9. כאשר לא רשום מספר זיהוי לצד שם בעל הזכות בפנקסי המקרקעין (או שפרטי הזיהוי אינם תואמים את הרישום בפנקסי המקרקעין) –
• הוכחות שונות- מסמכים מקוריים כגון: תעודת רישום (קושאן); שטר מכר/שטר חכירה; אישורי מיסים ישנים; הוכחות מאת רשויות הפועלות על פי דין שיש בהן כדי לקשור בין הטוען לזכות ובין בעל הזכות הרשומה.
• תצהירים מפורטים של מי שטוען לזכות הרשומה ושל אדם אחר. התצהירים הדרושים ייעשו ויאומתו כאמור בסעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971. על התצהירים להיות מפורטים ולכלול את מקור ההיכרות והידיעה על בעל הזכות בנכס.
• מסמכים נוספים בהתאם לנסיבות, להנחת דעתו של הרשם.
10. כאשר נדרשת הסכמה של צד שלישי – כתב ההסכמה יצורף חתום ומאומת על ידי עורך דין בדרך שמאמתים שטר עסקה.

הבהרה משפטית: האמור באתר זה הינו למטרת אינפורמציה כללית בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ לכל פעולה על כל משתמע ממנו. כמו כן, אתר זה אינו מתיימר להורות או לייעץ בעניינים הקשורים לגופם של דינים ובכל מקרה של ספק יש להיוועץ בבעל מקצוע מתאים, קרי עורך דין ו/או יועץ מוסמך לגופו של כל עניין ועניין.

אני כאן תמיד בשבילכם, ובאם הנכם לפני ביצוע עסקת מקרקעין, מכר או רכישה - זה הזמן לעשות את הצעד הראשון ולהתקשר:
054-8083378

עורך דין מקרקעין