×
מדריך ירושה - חלוקת נכסי העיזבון בין יורשים
מאת: שרון טל, עו"ד
נושאי המאמר:
העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין
על פי החוק - ירושה היא העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה היא "ירושה על פי צוואה", היורשים על פי צוואה יכולים להיות אנשים, "חברות" , "עמותות" , הגופים והיישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה היא "ירושה על פי דין", והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק. אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק, המדינה היא היורשת של כל עזבונו באמצעות האפוטרופוס הכללי.
כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל - לפי מקום המצא נכס מנכסי העיזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים.
עיקר המאמר מיועד לעורכי דין מייצגי יורשים המעוניינים לקבל סיוע כדי להימנע מתאונות משפטיות ותאונות מיסוי טרם בקשת צו ירושה על נכסי העזבון שאינם רשומים בצוואה (או בהעדר צוואה), טרם בקשת צו קיום צוואה ו/או טרם עריכת הסכמי חלוקת העיזבון בין יורשים לאחר צו ירושה ו/או צו קיום צוואה. בנוסף, להערך לחלוקה נכונה של נכסי העזבון בין היורשים - להימנע מתאונות מס מיותרות ו/או הקטנת מיסוי נכסי העיזבון או תאונות מיותרות עקב חלוקת הירושה.
ירושה על פי הדין וגם על פי צוואה
ירושות מורכבות הן ירושות שלרוב מגיעות לפתחו של בית המשפט, דוגמא לכך יכולה לנבוע מצוואה בעייתית ו/או מצב שבו לא כל הרכוש של המוריש מפורט בצוואה - הירושה תהיה גם על פי צוואה וגם על פי הדין. כלומר, יהיה צורך להגיש בקשה לצו קיום צוואה ולהגיש בקשה לצו ירושה. בירושות חריגות נכללים גם מצבים מיוחדים ו/או מורכבים שהדין ו/או הפסיקה יגברו על האמור בצוואה. להלן מגוון דוגמאות נוספות:
1. שווי נכסי הנפטר עולים על נכסי בן הזוג הנותר בחיים.
2. פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.
3. פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.
4. גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג.
5. הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה.
6. הגנה על בן הזוג הנותר בחיים בכל הקשור לדירת המגורים.
7. זכות האלמנה לכתובה.
8. זכות למזונות מן העיזבון.
9. ירושה לקטין.
10. סיכסוכי ירושה.
ברוב המקרים של ירושות מורכבות נדרשת התערבות בית המשפט. כמו כן, יש לזכור כי הנפקות המשפטית נובעת מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, לפיו לבני הזוג נקבעים הן בהסכם יחסי ממון או באמצעות החוק כל הנכסים שהם ברי איזון ליום הפטירה.
מהו הרכוש שלא ייכלל במסגרת העזבון ?
לא כל הרכוש הופך אוטומטית לעזבונו של אדם. סעיף 147 לחוק הירושה מחריג את קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות: אלה אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר,
ומי שיורש אותם הוא אך ורק המוטב המופיע ברישומים למעט מקרים חריגים של בני זוג שפעולו במסגרת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד 2014. בכל מקרה אחר, יש לציין
במפורש בגוף הצוואה.
המשמעות הינה שחלוקת הקופות הנ"ל תיעשה למוטבים הרשומים שאינם בהכרח היורשים על פי דין (למשל, המנוח שכח לעדכן את פרטי המוטבים - והמוטבת הרשומה היחידה היא גרושתו שהיתה אישתו הראשונה בעת פתיחת הקופה).
במידה ולא הוטל על קופות אלו עיקול בחיי המנוח, כספים וחסכונות אלו בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים חסינים מתביעות של נושים למיניהם.
מי יכול לרשת על פי הדין
הירושה בישראל מתבססת בעיקרה על קשרי משפחה גרעינית או קשר הדם בין הורים לילדיהם, לפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה. גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.
אם אין לנפטר יורשים, בדרגות הקרבה הנזכרות בחוק - עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
מהו סדר היורשים?
א. ירושת נפטר שהותיר אחריו בן זוג וילדים
בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.
ב. ירושת ידועים בציבור
על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף.
ג. ירושת נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך ללא ילדים
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח. החלוקה בין בן הזוג לאחיו ואחיותיו של המנוח היא 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.
ד. ירושת נפטר ללא ילדים , הורים ואחים
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
ה. ירושת נפטר ללא בן זוג וללא ילדים
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ו. ירושת נפטר שהותיר אחריו ילדים ללא בן זוג
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי המנוח נפטר לפניו, חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי המנוח נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו על פי צו ירושה או קיום צוואה.
ז. ירושת נפטר ללא בן זוג, אחים והורים
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.
ח. ירושת נפטר ללא בן זוג, אחרים, הורים והורי הורים
ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העיזבון למדינה.
חלוקת נכסי העזבון הינה המתמטיקה של הירושה, כדלהלן:
1. דוגמא א: למנוח 3 ילדים ואישה בחיים. המנוח לא ערך צוואה. איך תתבצע חלוקת העזבון? חלקה של בת הזוג בעזבון הוא 50% וחלקו של כל ילד בעזבון הוא 16.66%.
אם למשל העזבון הוא דירה משותפת של המנוח ובן/בת זוגו, אזי: חלקו של בן הזוג בדירה לאחר חלוקת העיזבון 25% + 50% = 75%. חלקו של ילד בדירה לאחר חלוקת העיזבון 8.33% ( 16.66 X 50%).
2. דוגמא ב: למנוח 4 ילדים ואישה בחיים. המנוח לא ערך צוואה. איך תתבצע חלוקת העזבון? חלקה של בת הזוג בעזבון הוא 50% וחלקו של כל ילד בעזבון הוא 12.5%.
אם למשל העזבון הוא דירה משותפת של המנוח ובן/בת זוגו, אזי: חלקו של בן הזוג בדירה לאחר חלוקת העיזבון 25% + 50% = 75%. חלקו של ילד בדירה לאחר חלוקת העיזבון 6.25% ( 12.5 X 50%).
3. דוגמא ג: למנוח 7 ילדים ואישה בחיים. המנוח לא ערך צוואה. איך תתבצע חלוקת העזבון? חלקה של בת הזוג בעזבון הוא 50% וחלקו של כל ילד בעזבון הוא 7.14%.
אם למשל העזבון הוא דירה משותפת של המנוח ובן/בת זוגו, אזי: חלקו של בן הזוג בדירה לאחר חלוקת העיזבון 25% + 50% = 75%. חלקו של כל ילד בדירה לאחר חלוקת העיזבון 3.57% ( 7.14 X 50%).
4. דוגמא ד: למנוח בת זוג בחיים, אין ילדים, יש הורים ו 3 אחים בחיים. המנוח לא ערך צוואה. איך תתבצע חלוקת העזבון? חלקה של בת הזוג בעזבון הוא 67% , חלק ההורים בעיזבון 8.33% וחלקו של כל אח בעזבון הוא 8.33%.
5. דוגמא ה: למנוח בת זוג בחיים, אין ילדים, ואין הורים אך יש 3 אחים בחיים. המנוח לא ערך צוואה. איך תתבצע חלוקת העזבון? חלקה של בת הזוג בעזבון הוא 67% , חלק של כל אח בעזבון הוא 11%.
6. דוגמא ו: למנוח יש 3 ילדים, אין בת זוג בחיים יש לו הורים, יש לו 2 אחים. איך תתבצע חלוקת העזבון ? חלק של כל ילד בעזבון הוא 33.33%. באם לאחד מילדיו של המנוח נפטר יחד עם המנוח ולאותו הילד יש 2 ילדים (קרי: נכדיו של הנפטר) , אזי חלקו של כל נכד בעזבון הינו 16.5%.
דוגמאות נוספות ואפשרויות נוספות לחלוקת נכסי העזבון ניתן להפיק באמצעות הקלדת הנתונים במחשבון ירושה - חישוב חלקו של כל יורש בעזבון בהעדר צוואה.
איך מקבלים את צו הירושה ?
צו ירושה הוא צו משפטי המונפק לאחר הגשת בקשה מסודרת לרשם לענייני ירושה. צו הירושה קובע את פרטי היורשים והיחס בעיזבון של כל אחד מהיורשים, בכך צו הירושה מסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הרבניים.
לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. אגרות שוברי תשלום על פי התעריפים הקבועים בתקנות. בן זוג, הורה, או ילד של מי שנפטר עקב פעולות מלחמה או איבה, או נפטר בשירות צבאי, פטורים מתשלום האגרה.
2. טופס בקשה לצו ירושה חתום בידי המבקש, שיש לו עניין בעיזבון כיורש, כמנהל עיזבון, כנושה של אחד מהיורשים, הוא מצהיר והצהרתו מאומתת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית.
3. תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
4. הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה, באישור ובחתימה של כל היורשים, או בצירוף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום.
5. ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור של עורך הדין עורך הבקשה לצו הירושה.
התנגדות לצו ירושה
התנגדות לצו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה בו הוגשה הבקשה לצו ירושה. את ההתנגדות לצו ירושה יש להגיש בליווי תצהיר המאומת ע"י עורך דין. בתצהיר יש לפרט את עילות ההתנגדות. עילות אפשרויות להתנגדות לצו ירושה יכולות להיות מגוונות כגון: אם ידוע כי המנוח השאיר צוואה ו/או בבקשה לצו ירושה לא מפורטים כל היורשים על פי דין ו/או מקרים בהם "היורשים" המוזכרים בבקשה לצו ירושה אינם זכאים בפועל להיות יורשים על פי דין.
הסתלקות מהירושה
יורש כשיר ובגיר יכול לוותר על זכויותיו בנכסי העזבון ע"י הגשת תצהיר מאומת ע"י עורך דין כי הוא מבקש להסתלק מהעזבון. ההסתלקות יכולה להיות לטובת אחד מהיורשים או לטובת כלל היורשים. הסתלקות לטובת אחד היורשים, אפשרית רק לטובת בן זוג, צאצא ואח של המוריש ולאלו בלבד. ברגע שמתקבלת הבקשה להסתלקות מהעזבון תהיה זו הסתלקות סופית, מוחלטת, מלאה ובלתי חוזרת - כאילו לא היה יורש מלכתחילה. דוגמא להסתלקות מעזבון יכולה להיות לטובת האמא בת זוגו של המנוח, לטובת שאר האחרים היורשים שהם "חלשים" כלכלית. את הבקשה להסתלקות מהעזבון יש להגיש יחד עם הבקשה לצו הירושה. במקרה של הסתלקות מהעזבון רואים את המסתלק כאלו לא היה יורש מלכתחילה.
מתי נהוג לוותר על הירושה?
סיוע לבני משפחה
כאשר מצבו הכלכלי של היורש טוב יותר משל יורשים אחרים, כמו אחים או אחד ההורים הנותר בחיים ( בדר"כ האמא), ולכן ויתור על חלקו בירושה יכולה להיות אחת האפשרויות בסיוע כלכלי עבור יורשים אחרים שמצבם פחות טוב.
חובות המוריש
מצבים בהם חובות המוריש עולים על סך נכסיו - הם מצבים שעלולים לסבך את היורשים בהליכים משפטיים מול נושי המוריש. כדי להימנע ממצבים אלו רצוי לבחון הסתלקות מהירושה.
הימנעות מתשלום מס
העברת נכס מקרקעין (למשל העברת דירה) ליורש אחר לאחר חלוקת הירושה, הינה פעולה הכרוכה בתשלום מס. מאידך, הסתלקות מירושה והעברת הדירה ליורש מסוים פוטרת מתשלום המס.
יש לבחון היטב מהלך זה כחלק לגיטימי מתכנון מס.
חובות יורש שטרם החלו במהלכים משפטיים נגדו
יורשים המצויים בחובות וחוששים כי נושיהם יתבעו את המגיע להם מתוך חלקם בעיזבון, יטו להסתלק מהעיזבון בטרם הירושה תתגלה תוך הסדר סיוע מאחים היורשים שאיתם נמצאים ביחסי קירבה על מנת להציל משהו מחלקם בעיזבון.
כאן המקום לציין כי הסתלקות זו יכולה להיות מוכרזת על ידי בית משפט כהסתלקות בטלה. לפיכך, יש לבחון את מכלול הנתונים טרם נוקטים מהלך זה. ברוב המקרים האלו רצוי לא להסתלק מהעיזבון, אלא להגיע להסדר מול הנושים .
בעיה שנוצרת עקב הסתלקות מהירושה
אחת הבעיות "הקלאסיות" שיכולות להיווצר מהסתלקות מירושה לטובת הורה הנותר בחיים היא מעין חוסר צדק חלוקתי לאחר שנפטר גם ההורה השני. הבעיה קיימת בכל מצב שבו ההורים לא ערכו צוואה הדדית ולא כל הילדים הסתלקו מהירושה. להלן דוגמא שתמחיש את ההפסד באחוזים לבן שמסתלק מהעזבון לטובת הורה: משפחה בה שני אחים אחד בן 18 והשני בן 14, האב נפטר, הבן הבגיר מסתלק מהעזבון לטובת האם, הבן הקטין אינו יכול להסתלק מהעיזבון. קרה מקרה והאם נפטרה 4 שנים לאחר מות האב. עתה נבחן מי יורש מה... שני הבנים יורשים 50% מירושת האם, אך לבן הצעיר יש עוד 12.5% מירושת האב. מאחר שחלקה של האם בסך העזבון הוא 87.5%, יוצא איפא שהאח הגדול יורש 43.75% מהעזבון והאח הצעיר יורש אף הוא מחצית מהאם 43.75% בתוספת 12.5% מיורשת האב, סך הכל ירושתו הינה 56.25%.
| טבלת הדגמה לעיוות שנוצר מויתור הבן על ירושת האב | ||||
|---|---|---|---|---|
| חלוקה לאחר פטירת האב | חלוקה לאחר פטירת האם | |||
| אחוז מירושת האב | אחוז מירושת האם | אחוז מסך הירושה | ||
| חלק האם | 87.5% | |||
| חלק הבגיר | 0% - עקב ויתור | 50% | 43.75% = 87.5/2 | |
| חלק הקטין | 12.5% | 50% | 56.25% = 87.5/2 + 12.5 | |
במקרים של ריבוי יורשים ראו מחשבון ירושה - חישוב חלקו של כל יורש
דרכים לפתרון בעיית הסתלקות מירושה
פערים אלו שנוצרו עקב הסתלקות של אחד האחים מירושה, בדרך כלל מגיעים לסכומים ניכרים ובשל כך גם לחוסר הוגנות למחווה שעשה האח הגדול לטובת האם. לפיכך, וכדי להגיע לצדק חלוקתי הוגן, קיימות מספר אפשרויות לפתור את בעיית ההסתלקות מהעזבון:
מימוש חלק מהירושה לטובת המסתלק
אפשרות אחת הינה שהאם תעביר לבן הבוגר שהסתלק מהעזבון את ההפרש ותציין זאת בצוואה. למשל: מימוש חלק מהירושה בשל מימון לימודים, מימון חתונה, רכישת דירה.
עריכת צוואה מתקנת
אפשרות נוספת - האם תערוך צוואה עם חלוקה לא שווה אשר שתתקן את העיוות שנוצר. במצבים אלו, כדי למנוע חלילה "תחושת קיפוח", רצוי שהסבר מפורט לכך יינתן בסיוע עורך דין בעת עריכת צוואה בגוף הצוואה.
עריכת צוואה הדדית - הפתרון האידיאלי
כשהיחסים בן ההורה הנותר בחיים לבגיר אינם תקינים (למשל העדר אמון) , או כאשר קיים חשש להשפעה בלתי הוגנת שתהיה על האם מצד בן זוג עתידי או בן משפחה אחר, רצוי לא להסתלק מהירושה.
מנגד, הורים המעונינים שיהיה להם חופש פעולה בנכסים שלהם לאחר פטירה של אחד מהם וללא כל תלות במי מהילדים, מוטב שיערכו צוואה הדדית.
צוואה הדדית הינה פתרון אידיאלי הן לצורך מניעת חוסר הצדק החלוקתי המתואר בטבלה והן לחוסר התלות ההורית בבקשת הסתלקות.
מהו סדר עדיפות בין חובות העזבון?
נכסים יכולים להיות גם נכסים שליליים שהם למעשה חובות. אם חובותיו של הנפטר גדולים מנכסיו ועזבונו לא חולק בין היורשים, לא ניתן לחייב את יורשי המנוח.
חובות המנוח יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;
(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;
(3) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.
(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
(ד) חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.
כאשר חובות המנוח גדולים מנכסי העזבון
התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.
יורש שהעלים את קיומם של חובות או מנע את סילוק החובות בדרך אחרת, יהיה אחראי
באופן אישי לתשלום החובות שלא סולקו עד כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה.
איך מחלקים נכסי עזבון מיוחדים?
אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.
מי שקיבל נכס ספציפי (מנה) למשל דירה, משרד, חנות, לפי הצוואה, לא יהיה אחראי לחובות העזבון, כל עוד יש בידי הנושים לגבות מיורשים אחרים שלא קיבלו נכס ספציפי (מנה).
נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.
נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף. באם לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו בין היורשים.
משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון. באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי,יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
ראו מדריך מפורט בעניין משק חקלאי - עסקאות, ירושות, צוואות, בן ממשיך, סוגיית הפיצוי, מיסוי
עריכת הסכם בין יורשים - הסכם חלוקת עיזבון
הסכם בין יורשים נערך אך ורק בין היורשים וכדי להסדיר את אופן חלוקת נכסי העיזבון ביניהם. באם למוריש אין כלל נכסים מלבד כסף מזומן בבנק וכל חובותיו שולמו מהעיזבון , אין ממש צורך לערוך הסכם בין יורשים. אך באם המוריש השאיר אחריו נכסים רבים יהיה זה נכון ואף חובה לערוך הסכם חלוקת עיזבון בכתב ע"י עורך דין העוסק בתחום כדי להגיע לחלוקה הוגנת וגם כדי להימנע ממוקשי מס. הסכם חלוקת עזבון יכלול התייחסות לכלל רכוש העזבון, לחובותיו ולנכסיו של המנוח לרבות התחייבות הצדדים בקשר לרכוש העזבון בעניין אופן החלוקה, מכירה, העברה ,ניהול וכדומה. בהסכם החלוקה יקבע מה יעשה בכל הנכסים של המנוח, כגון: זכויות מקרקעין, בדירות המגורים, משרדים, בניינים, מגרשים, זכויות יוצרים, רכבים, חברות, מניות , עסקים וכדומה. ההסכם ינסה לצפות פני עתיד ויכלול אלמנטים שונים הרלוונטים בהתאם לסוג הנכסים וגם ליורשים הנוספים, כגון התייחסות לפטירה של אחד הצדדים להסכם (בדר"כ שאריו או יורשיו ע"פ צוואה יבואו בנעליו), אופן שיתוף הפעולה, אופן ניהול מחלוקות, הפרות והכלל החשוב של שוויון זכויות. בעריכת הסכם בין היורשים הקובע את אופן חלוקת העזבון יש להשקיע מחשבה רבה בכדי למנוע תאונות מס כואבות ומיותרות!
איך עורכים הסכם עיזבון - פרוצדורה
באם אף אחד מהיורשים לא הסתלק מהעיזבון והיורשים מעוניינים לחלק את העיזבון בשונה מהדין או בשונה מהאמור בצוואה - במקרים אלו נהוג לערוך הסכם חלוקת עיזבון לאחר קבלת צו הירושה. הסכמים אלו לא מוגשים לרשם הירושה ואין חובה לאשר אותם בבית משפט.
בפועל מצרפים את הסכם חלוקת העיזבון שהוא חתום ע"י כל היורשים (רק היורשים יכולם לערוך אותו ואסור להכניס מי שאינו יורש) יחד עם צו הירושה והוא הופך להיות מעין צו ירושה חדש כחלק מהוראות העיזבון.
כאמור, הסכם חלוקת עיזבון יכול להיערך גם בניגוד למה שנכתב בצוואה כל עוד יש הסכמה מלאה בין היורשים.
לאחר חתימת היורשים על הסכם חלוקת העיזבון, יש להגיש את הסכם החלוקה, בצירוף צו ירושה ו/או צו קיום צוואה מקורי ללשכת רישום המקרקעין ו/או לרשות הרלוונטית, וכן בקשה לרישום הסכם חלוקת עיזבון וזאת לצורך רישום הנכס בהתאם למוסכם בהסכם חלוקת העיזבון.
מניעת תאונת מס בעת חלוקת נכסי העזבון
בחלוקת נכסי מקרקעין בין היורשים יש לערוך הסכם בכתב, במסגרת הסכם חלוקת עזבון. הכלל הוא שהחלוקה על פי ההסכם לא תכלול כספים שמקורם מחוץ לעזבון. כל תשלום שיגיע "מחוץ" לעזבון יחויב הן במס רכישה והן במס שבח דבר שיכול ליצור עוגמת נפש רבה ליורשים. אולם בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963, קבע המחוקק שלא יראו את החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים כמכירה לעניין החוק, ובלבד שבמסגרת אותה חלוקה לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף, שאינו נכס שנמנה עם נכסי העיזבון. לפיכך, רצוי ואף מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין העוסק במיסוי מקרקעין כדי להימנע מתאונות מיסוי מיותרות!
דוגמא לתאונת מס מיותרת ודרך למניעתה:
בעזבון קיימת דירה שנרכשה בשנות השישים בעלות של 10,000 לירות, היום שווי הדירה למכירה 2,000,000 ש"ח. כמו כן, נמצאים בעזבון כספים נזילים בבנק בסך 2,400,000 ש"ח. ההורים נפטרו ונשארו שני יורשים אחים.
האחים מחלקים ביניהם את הכסף מזומן, כ"א מקבל 1,200,000 ש"ח ולגבי הדירה הוחלט שאח אחד קונה מהאח השני את הדירה ע"י משכנתא בסך 1,000,000ש"ח שתשולם לאחיו.
זהו מקרה קלאסי לתאונת מס מיותרת! מאחר שהוכנסו כספים מחוץ לעזבון, כתשלומי איזון, שני האחים יצטרכו לשלם מיסים האחד מס רכישה והשני מס שבח!
הדרך הנכונה לחלק את העזבון מבלי לשלם מיסים מיותרים היא ע"י כך שאח אחד יקבל את הדירה + 200,000 ש"ח והאח השני יקבל 2,200,000 ש"ח.
זכרו! בעת חלוקת נכסי העזבון אסור להכניס כספים מחוץ לעזבון לצורך האיזון.
דוגמא נוספת למניעת תאונת מס מיותרת:
אם העיזבון כולל 4 דירות וסכום כסף בחשבון הבנק של המוריש אשר אמור להיות מחולק על פי הדין לארבעה ילדים באופן שווה ביניהם,
אזי במקום לרשום על שם ארבעת הילדים את החלק היחסי בכל אחת מארבע הדירות ולחלק את סכום הכסף לארבעתם באופן שווה, יכולים היורשים להחליט ביניהם בהסכם חלוקת עיזבון כי כל דירה תירשם על ילד אחד בלבד והכסף יחולק ביניהם באופן מתאים שיאוזן מתוך כספי העיזבון כדלהלן:
אם שוויה הכספי של דירה אחת עולה על שוויין הכספי של דירה אחרת, יכול הילד שעל שמו מועברת הדירה היקרה לקבל פחות כסף בשווי ההפרש מהעיזבון. על העברה כזאת מתוך כספי העיזבון לא יחול מס שבח ולא יחול מס רכישה – כל עוד הכספים המועברים בין היורשים הם מתוך נכסי העיזבון.
מיסוי נכסי העזבון
ככלל, חלוקת נכסי מקרקעין בין שותפים, כמו גם בין יורשים, הינה עסקת חליפין המהווה
אירוע מס חייב לפי לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963) להלן:
"החוק"). אולם, בסעיף 5(ג)(4) לחוק קבע המחוקק כי חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה לעניין החוק, ובלבד שבמסגרת החלוקה האמורה לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון.
סוגיית חלוקת נכסי עיזבון מעוררת שאלות רבות כגון: מה נחשב ל"חלוקה ראשונה", מהו
המועד שבו חלוקה זו הסתיימה, מהו היקף נכסי העיזבון, זיהוי המוריש ועוד.
הקלה במיסוי דירות ירושה
כאשר מדובר בדירת מגורים יחידה של מוריש, תושב ישראל ושהיורשים אף הם תושבי ישראל, על פי רוב לא יחול מיסוי, למעט מקרים חריגים כגון: מכירת דירות הירושה במחיר שהוא מעל התקרה המתפרסם אחת לשנה ו/או כאשר קיימות זכויות בניה שטרם נוצלו. ב 1/5/2016 המחוקק באמצעות תיקון 85 לחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 49ג) נתן הקלה מיוחדת, הגם שמדובר בדירה נוספת, כי דירה שהתקבלה בירושה אשר חלקו של המוכר או הרוכש בה, לפי העניין, אינו עולה על מחצית, לא תובא במניין הדירות, הן לעניין הפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(2) לחוק והן לעניין מדרגות מס רכישה לדירה יחידה.
להלן דוגמאות למקרים והחלטות שניתנו בהם על ידי רשות המיסים:
חלוקת פירות הנכסים באופן שונה (לטובת אחד ההורים) מזה שנקבע בצו הירושה
בדבר חלוקת הנכסים – התנהגות שאינה מהווה חלוקה
המציאות מלמדת שבנים יורשים מאפשרים במקרים רבים להורה האלמן ליהנות בחייו
משימוש בנכסים ובפירות הנכסים אותם ירשו מההורה המנוח, וזאת מתוך דאגה
לרווחת ההורה שבחיים, ולא מתוך כוונה לוותר על ירושתם. הבנים היורשים משהים,
למעשה, עד אריכות ימי ההורה השני את חלוקת הזכויות ביניהם. לפיכך במתן זכויות
שימוש כאמור להורה שבחיים לא נראה בכך בלבד כחלוקה ראשונה.
כך נדון מקרה, בו עם פטירת האב נרשמו הבנים היורשים כבעלי הזכויות במקרקעין על
פי צו ירושה יחד עם אימם. יחד עם זאת, מאז פטירת האב המוריש ועד לפטירת האם
שימש אחד הנכסים בפועל למגוריה של האם ושאר הנכסים הושכרו בשכירות חופשית
כאשר התמורה משכירות זו הועברה באופן בלעדי לאם. לאחר פטירת אשת המנוח
ביקשו הבנים לחלק את נכסי עיזבון האב ביניהם ולייחד לכל אחד מהם נכס מסוים.
נקבע כי מקום בו הבנים היורשים העמידו את הרכוש אותו ירשו ופירותיו לשימוש
ההורה שבחיים מבלי למשל, להעביר את זכויותיהם ברישום ע"ש ההורה שבחיים - אין
בכך בלבד כדי להצביע על ויתור מוחלט בזכויותיהם המקוריות לטובת ההורה אלא על
השהיית מימוש זכויותיהם ולפיכך, לא יחשב האמור ל "חלוקה ראשונה" והבנים
היורשים יוכלו גם לאחר פטירת ההורה שבחיים, ואף קודם לכך, לחלק את הרכוש
ביניהם מבלי שהדאגה לרווחת ההורה תעמוד להם לרועץ.
חלוקה בעין של הנכסים ליורשים, השונה מחלקם היחסי של היורשים לפי צו הירושה
בהתאם להוראות סעיף 5(ג)4 (לחוק אין דרישה כי יישמרו יחסי השווי לאחר החלוקה
(בשונה מהוראות סעיף 67 לחוק). יחד עם זאת, שינוי מהותי לא מוסבר יכול להצביע על
איזון באמצעות נכסים שאינם נמנים על נכסי העיזבון.
. במקרה של פערי שווי מהותיים וללא הסבר סביר יעבור נטל הראיה ליורשים להראות שהחלוקה נעשתה ללא תמורה מחוץ לנכסי העיזבון.
כך נדון מקרה של עיזבון שכלל 2 דירות מגורים, ובמסגרת צו הירושה נקבע כי העיזבון
יחולק בין 2 ילדיה של המורישה. היורשים ביקשו לחלק ביניהם את הדירות כך שכל
דירה תירשם על אחד היורשים. על פי הערכת שמאי שווי הדירה האחת היה פי 3 משווי
הדירה השנייה. באותו מקרה, בנסיבות דנן הוסברה החלוקה הלא מאוזנת בין היורשים
בעובדה שעוד בטרם פטירת המורישה, התגורר אחד היורשים במשך שנים רבות עם
משפחתו בדירה שקיבל בחלוקת העיזבון, בסמוך למגורי אמו המנוחה אשר גם שהתה
איתו במהלך השבוע. במקרה זה, ניתן הסבר מניח את הדעת לפערי השווי המהותיים
בחלוקה, החלוקה המבוקשת תאמה את החלוקה בפועל, ונקבע כי יש לראות בחלוקה
האמורה, כחלוקה הראשונה בין יורשים.
חלוקת עיזבון לראשונה באופן שונה מהירושה לאחר שנים רבות ולאחר שבוצעו פעולות בנכסים
יש ובמסגרת הירושה, עוברים הנכסים במושע ליורשים ללא כל חלוקה ספציפית (בד"כ
בירושה שאינה מכוח צוואה מפורטת) ועד להתארגנות היורשים בדבר החלוקה
המוסכמת ביניהם עשוי לעבור פרק זמן. במקרים כאלה, למשך הזמן כמו גם להתנהלות
היורשים באותה תקופה השלכה מכריעה.
כך נדון מקרה בו הועברו בירושה שני בנייני דירות במושע לילדי המנוחה. ברבות השנים
נפטרו גם חלק מילדיה של המנוחה וזכויותיהם בבניינים הועברו לילדיהם, ואף
לנכדיהם, בירושה. הכנסות שכ"ד מהבניינים נכנסו כולן לחשבון בנק אחד ("פול").
ההכנסות (בניכוי הוצאות) חולקו ליורשים לאורך השנים בהתאם לחלקם היחסי
בעיזבון ודווחו כל אחד בתיקו האישי במס הכנסה. במהלך השנים גם בוצעו גם עסקאות
בנכסים - נתנו מתנות לילדים וחכירה לאחד היורשים המתגורר באחד הנכסים. לאחר
כ- 40 שנה מיום הפטירה ביקשו היורשים לרשום את הבניינים כבית משותף, ולייחד את
הדירות בהם על שם כל אחד מהיורשים ולראות בכך חלוקה ראשונה.
נקבע כי לאור פרק הזמן הממושך, התנהלות היורשים בהתאם לצו הירושה במשך
עשרות שנים ולאור העובדה שחלק מהנכסים נמכרו או יוחדו ליורשים לא ניתן להחיל
את הוראות סעיף 5(ג)4 (לחוק על החלוקה המבוקשת.
שני עיזבונות של הורים אשר לא יראו אותם "כעיזבון אחד" הואיל ובאחד מהם הסתיימה החלוקה
סעיף 5(ג)4 (קובע כי יראו עיזבון של שני מורישים שהם בני זוג או ילד והורהו כעיזבון
אחד. הוראה זו לא תחול מקום בו הסתיימה חלוקתו של אחד העיזבונות.
כך נדון מקרה בו שתי בנות ואם ירשו את עיזבון אביהם שכלל 10 דירות. הזכויות נרשמו
בלשכת רישום המקרקעין על שם היורשים בהתאם לצו הירושה. יחד עם זאת, למרות
הרישום בלשכת רישום המקרקעין הוסכם בין האם והבנות כי את ההכנסות מדמי
השכירות של 3 דירות יקבלו הבנות, ואילו האם תוותר על חלקה בהכנסות אלו (להלן:
"הדירות שחולקו לבנות"). דירה נוספת ששימשה למגוריה של האם תישאר בהחזקתה
וההכנסות בגין הדירות הנוספות יועברו לאם. האם נפטרה וכל עיזבונה על פי צו הירושה,
עבר לשתי בנותיה בחלקים שווים. הבנות ביקשו לחלק ביניהן מחדש את כל 10 הדירות.
השאלה שנדונה הייתה האם ניתן לראות בדירות שחולקו לבנות מעיזבון האב ביחד עם
נכסי עיזבון האם, כ"עיזבון אחד" ולפיכך ניתן לחלק ביניהם את כל 10 הדירות מחדש
ללא מס במסגרת סעיף 5)ג)(4 .(
הוחלט כי בשל העובדה שהאם והבנות היורשות חילקו ביניהן את הדירות מעיזבונו של
האב, הסתיימה חלוקת עיזבון האב, ולא ניתן לצרפו כעת עם נכסי עיזבון האם.
עיזבונות הורים ובן חסוי כ"עיזבון אחד"
השאלה האם נעשתה חלוקה ראשונה והסתיים הליך ההורשה לצרכי מס היא בראש
ובראשונה שאלה עובדתית הנבחנת על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. כך,
במקרה שלהלן למרות השימוש בפועל שנעשה בנכסים עד ערב החלוקה בין כל היורשים
של שלושה עיזבונות לא ראינו בשימוש זה כחלוקה ראשונה בשל הנסיבות המיוחדות בהן
השימוש שנעשה בנכסים לאחר הפטירה היה אותו שימוש בטרם הפטירה ושמטרתו
הייתה להמשיך ולהבטיח צרכים סיעודיים להם נזקקו חלק מבני המשפחה (אף עוד בטרם
הפטירה). בנסיבות כמפורט להלן לא ראינו בשימוש בנכסים כחלוקה ראשונה כלומר
כויתור על הזכויות הרכושיות שהוקנו מכח הירושה.
כך נדון מקרה של שלושה עיזבונות שהותירו אחריהם בני משפחה אחת - שני בני זוג ובנם
החסוי. העיזבונות כללו בין היתר, מספר דירות מגורים, מבנה המשמש לנגרייה וכן מגרש
חקלאי שחלקם היו בבעלות המשותפת של בני הזוג. בשנת 1993 נפטרה האישה והורישה
את עיזבונה לבעלה, ולשני בניה. בשנת 2001 נפטר הבעל והוריש את עזבונו בחלקים שווים
לשני נכדיו.הבן החסוי של בני הזוג, שהיה חשוך ילדים, נפטר בשנת 2005 והוריש את כל
עיזבונו לאחיו.היורשים משלושת העיזבונות ביקשו לחלק את נכסי שלושת העיזבונות (זוג
הורים ובן) כעיזבון אחד. עד לחלוקה המבוקשת היה השימוש בנכסים כדלקמן:
דירות שהיו בבעלות בני הזוג הושכרו גם לאחר פטירתה של האשה, ודמי שכירות
אלו שימשו למימון בית אבות לבעל. לאחר פטירת הבעל ועד לחלוקה המבוקשת
נותרו הדירות ריקות ללא שימוש והשכרה.
דירה נוספת הושכרה וההכנסה מדמי השכירות שימשה לטיפול בבן החסוי.
לאחר פטירת הבן החסוי נותרה הדירה ריקה ללא שימוש.
מבנה הנגרייה שימש את הבן האחר של בני הזוג בעסקו במשך 50 שנה והמשיך
לשמש אותו מאוחר יותר גם לאחר מות אביו המוריש.
המגרש החקלאי לא הושכר ולא עובד.
השאלה שנדונה הייתה, באלו מהעיזבונות הסתיימה כבר החלוקה או שמא זו לא
הסתיימה וניתן לראות בכל שלושת העיזבונות (ההורים והבן) "כעיזבון אחד".
השימוש שנעשה בנכסי שלושת העיזבונות בנסיבות המיוחדות, בהן הבנים מאפשרים
להורה האלמן ליהנות מפירות הנכסים שבעיזבון לצורך מחייתו ועד אריכות ימיו,
ובנסיבות בהן הבן והנכדים ממשיכים לאחר הירושה לדאוג לצרכי קיומו של הבן החסוי,
ובנסיבות בהן האח האחר השתמש בנגריה כ- 50 שנים עוד קודם לירושה, והמשיך לעשות
כן עד לחלוקה המבוקשת (כשנתיים לאחר פטירת הבן החסוי) - נקבע שבנסיבות אלה אין
לראות בשימוש שנעשה חלוקה ראשונה, אלא בהחלטה משפחתית הבאה להתחשב
בצרכים המיוחדים של בני המשפחה, אך לא מהווה ויתור אמיתי של הזכויות הרכושיות
אותן קיבלו מכח הירושה.
זיהוי המוריש
שאלת זיהוי המוריש מתעוררת לא פעם כאשר ישנה "שרשרת" של הורשות. שאלת זיהוי
המוריש עשויה להיות רלוונטית בין היתר לצורך הבחינה האם ניתן לראות שני עיזבונות
כ"עיזבון אחד".
כך נדון מקרה בו נפטר אבי המשפחה ואשתו ובנותיו ירשו אותו. שנים לאחר פטירת האב
נפטרה דודתו של האב ובצוואתה הורישה את נכסיה לאב, אלא שהלה היה כבר מנוח.
השאלה שהתעוררה היתה האם ניתן לראות את נכסי עיזבון הדודה כעיזבונו של האב, כך
שניתן לחלק את כלל הנכסים של הדודה והאב כעיזבון אחד.
במקרה זה הוחלט כי לא ניתן לראות את הנכסים שהורישה הדודה כנכסי עיזבון האב
וזאת משום שהאב מעולם לא ירש את נכסי הדודה ולפיכך עם מותו הם לא עברו לילדיו
במסגרת עזבונו. חוק הירושה קובע, כי במקרה בו נפטר יורש על פי צוואה (במקרה זה
האב) בטרם מות המצווה (במקרה זה הדודה), יראו את יורשיו (של היורש שנפטר)
כיורשי המצווה (במקרה זה כיורשי הדודה) הבנות ירשו אפוא שני עיזבונות - את עיזבון
אביהם ואת עיזבון דודתם. מאחר ולא מתקיימים בין המורישים (האב ודודתו) יחסים
של בני זוג או ילד והורהו, לא ניתן לראות בשני עיזבונות אלו, כעיזבון אחד.
שינוי הסכם חלוקה וביצוע חלוקה בשלבים
הסכם חלוקת עיזבון כמו כל הסכם יכול וישתנה. ככל שההסכם המקורי לא השתרש
בקרקע המציאות לא יראו בשינוי כחלוקה נוספת. חלוקת עיזבון לראשונה יכול ותבוצע
בשלבים בפרט כאשר מדובר במסת נכסים גדולה או במספר רב של יורשים.
כך נדון מקרה בו ערכו היורשים הסכם חלוקה שקיבל תוקף של בימ"ש. בהתאם להסכם
החלוקה האמור, חולקו נכסי העיזבון ל- 3 קבוצות נכסים:
קבוצה ראשונה - בקבוצה זו יוחדו באופן ספיציפי נכסים ליורשים, בחלוקה זו
נוצר הפרש בשווי לטובת יורש מסוים (להלן: "יורש א'").
קבוצה שנייה - קבוצת נכסים זו נשארה בבעלות משותפת של כל היורשים.
קבוצה שלישית – נקבע כי הנכסים בקבוצה זו ימכרו על ידי היורשים ומתמורת
המכירה יבוצע איזון בין יתר היורשים ליורש א'.
הסכם החלוקה דווח לרשויות המס ואושר כחלוקה ראשונה לפי סעיף 5(ג)4 (לחוק מיסוי
מקרקעין. כעבור כ-6 שנים ביקשו היורשים לשנות את הסכם החלוקה המקורי באופן
שהחלוקה בקבוצת הנכסים השלישית תהא על דרך של חלוקה בעין שווה בשווה ולא על
דרך של מכירה וחלוקת התמורה ביניהם, כפי שהוסכם שיעשו אך בפועל טרם ביצעו. כמו
כן, ביקשו היורשים לאזן את ההפרש שהיה קיים לטובת יורש א' מתוך כספי תמורה
שנתקבלו ממכירת נכס משותף שנמנה על הקבוצה השנייה, ואשר התמורה בגינו טרם
חולקה והופקדה בחשבון נאמנות של מנהל העיזבון.
במקרה זה עלתה השאלה האם החלוקה החדשה מהווה חלוקה ראשונה בין יורשים?
ואם כן האם ניתן לראות בכספי התמורה ממכירת נכס מהקבוצה השנייה, שנועדו לאזן
את ההפרש שנוצר לטובת יורש א', כנכס הנמנה על נכסי העיזבון?
מאחר ובקבוצת הנכסים השלישית טרם בוצע הסכם החלוקה, לא נעשה בהם כל שימוש
או חלוקה בעין, נקבע כי ניתן לראות בשינוי ההסכם לגבי קבוצת נכסים זו חלוקה
ראשונה. באשר לתשלומי האיזון ששולמו מכספי תמורת המכירה של הנכס מהקבוצה
השנייה נקבע כי, כל עוד לא חולקה התמורה, וזו הופקדה בחשבון הנאמנות של מנהל
העיזבון והנכס הנמכר היה ונותר בבעלות המשותפת בין היורשים, ניתן לראות באיזון
מתמורת נכס זה כאיזון מתוך כספי העיזבון.
חלוקת נכסים שהתקבלו אגב פירוק חברה שמניותיה התקבלו בירושה
במספר מקרים עלתה השאלה האם יורשים שירשו מניות באיגוד מקרקעין יכולים לפרק
את האיגוד ואז לאחר קבלת נכסי החברה (במושע) עקב הפירוק לבצע חלוקה ביניהם
אשר תחסה תחת הוראותיו של סעיף 5(ג)4 .השאלה שנדונה בהקשר זה היתה האם אין
לראות באירוע הפירוק כשלעצמו חלוקה ראשונה.
בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה"), נכסי העיזבון
יכול ויחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם. עוד יצוין, כי סעיף 109)ב) לחוק הירושה
קובע כדלקמן:
שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת
העיזבון - של העיזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים
עליהם.
לאור זאת, נקבע כי אם הליך הפירוק הוא חלק מהליך כולל של הסכם בין היורשים
לחלוקת העיזבון, יש לראות בנכסי החברה שהתקבלו אגב הפירוק כנכסי העיזבון חלף
המניות. לפיכך, בנסיבות כאמור אין לראות בפירוק חלוקה ראשונה וחלוקת נכסי החברה
שנתקבלו אגב הפירוק בין היורשים תחשב כחלוקה ראשונה של נכסי עיזבון עליהם יחולו
הוראות סעיף 5(ג)4 (לחוק.
יובהר, כי ככל שיורשי המניות התנהלו תקופה ממושכת כבעלי מניות החברה, פעלו בה
וניהלו אותה ונמנעו מלפרקה יראו בנסיבות אלה כחלוקה ראשונה ופירוק מאוחר לא
יחשב כחלוקה ראשונה. עוד יובהר, כי לצרכי מס הליך הפירוק מהווה מכירה הן של נכסי
העיזבון (המניות) ע"י היורשים והן מכירה של נכסי החברה ע"י החברה, ואירועים אלה
חייבים במס לפי החוק ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961) להלן:
"הפקודה"), אלא אם כן חלות הוראות הפטור הקבועות בסעיף 71 לחוק.
ירושת מניות באיגוד מקרקעין המחזיק בדירה יחידה
מקרה בו ירש אדם מהוריו מניות באיגוד מקרקעין אשר החזיק בדירת מגורים
מיום הקמתו. הדירה הייתה הנכס היחידי של האיגוד, ומיום הקמתו ועד למועד הפירוק
לא היו באיגוד כל פעילות או נכסים זולת הדירה אשר שימשה למגורי הוריו של היורש.
ערב פטירתם לא החזיקו ההורים במישרין או בעקיפין בדירה נוספת. היורש ביקש לפרק
את האיגוד ולקבל לידיו את הדירה ולמוכרה בפטור לפי סעיף 49ב(5) לחוק כדירה
שהתקבלה בירושה.
הוחלט כי בכפוף להוראות החוק והפקודה, בנוגע למיסוי הפירוק ובכפוף להוראת סעיף
72ב לחוק, ניתן לראות בדירת המגורים שהתקבלה בידי היורש אגב הפירוק, כנכס עיזבון
שהתקבל בירושה ולפיכך מכירת הדירה תהיה פטורה ממס בהתאם להוראות סעיף
49ב(5) לחוק.
ירושת מניות באיגוד מקרקעין המחזיק במספר נכסי מקרקעין
מספר יורשים מניות באיגוד מקרקעין אשר בבעלותו היו מספר נכסי
מקרקעין שלא היו סמוכים זה לזה. נכסי המקרקעין היו הנכסים היחידים של האיגוד,
ומיום הקמת האיגוד ועד למועד הפירוק לא היתה באיגוד כל פעילות עסקית.
היורשים ביקשו לפרק את האיגוד ולאחר שיתקבלו בידיהם נכסי המקרקעין במושע
ייחדו לכל אחד מהם נכס מקרקעין בנפרד. יצוין, כי באותו מקרה לא יכלו היורשים לאחר
ביצוע פירוק פטור ממס לפי סעיף 71 לחוק, ליהנות מהוראות סעיף 67 לחוק וליחד לכל
אחד מהם נכסים, שכן נכסי המקרקעין לא היו גובלים זה בזה.
הוחלט, כי בכפוף לתחולת הוראות החוק והפקודה על אירוע הפירוק, ניתן לראות בנכסי
המקרקעין כנכסי עיזבון שהתקבלו בירושה וניתן לראות בכל המהלך של הפירוק וייחוד
הנכסים ליורשים כחלוקת עיזבון ראשונה עליה יחולו הוראות סעיף 5(ג)4 (לחוק.
התנהלות במצב של סיכסוכי ירושה
לעיתים קיימים מצבים מורכבים שעד מתן הכרעה מטעם בית המשפט, לא ממש ניתן לדעת מיהם היורשים שיהיו בפועל. למשל, מצב בו המנוח ערך צוואות סותרות, קיים חשש שאת צוואה המאוחרת ערך בזמן שהיה תחת השפעה בלתי הוגנת ו/או במצב של חוסר כשרות עקב שיטיון (דמנציה) ו/או השפעת תרופות המשפיעות על שיקול הדעת וכדומה. במקרים אלו פונים לבית משפט לצורך קבלת הכרעה - מי הם היורשים בפועל ולצורך קביעת מנהל עיזבון שינהל את העניינים עד מתן ההכרעה בעניין היורשים. המצב מסתבך כאשר למנוח היו חובות ונושים, חובות אלו עוברים לעיזבון ויש להסדירן בהקדם, כדי לכסותן. במצבים מורכבים אלו דירת המנוח או דירות המנוח תמכרנה (לפי תחשיב מס הגבוה ביותר), יחזרו החובות לנושים, ישולמו כל המיסים לרשויות - באם תישאר יתרה, היא תשמר בנאמנות אצל מנהל העיזבון עד קביעה סופית של בית המשפט מי הם היורשים. רק לאחר קביעת היורשים בפס"ד, יהיה ניתן לעבור לשלב הבא בהפחתת חבויות המס עבור היורשים, לצורך כך יש לקבל סיוע משפטי מיסויי מעורך דין העוסקי במיסוי, כמוני למשל :) הדבר מורכב יחסית (אינו טרוויאלי) אך בדרך כלל משתלם.
מיסוי מימוש נכסי העיזבון - מס ירושה בדלת האחורית
בישראל מס עיזבון נקבע על ידי הכנסת באוגוסט 1949 ובוטל באפריל 1981.
למס העיזבון הישראלי קיים "זנב" מסוים עד היום: הכללתו במסגרת חישובי השבח בעת מכירת מקרקעין.
אך יותר מכך,
בעקבות מספר תיקונים ושינויים שנערכו בשנים האחרונות בחוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה, הוראות ביצוע ובהלכה - בחלק גדול מהירושות של בעלי נכסי מקרקעין רבים יחול מס על היורשים ב"דלת האחורית", קרי: מס על פי דין שאינו נקרא מס ירושה אך בפועל הינו מס שיחול על היורשים בעת מימוש הירושה - מימוש נכסי העזבון.
מספר דוגמאות בהן תהיה חבות מס עקב מימוש נכסי העיזבון:
נמצא כאן עבורכם לכל מה שקשור בטיפול בצו הירושה ו/או עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים תוך הימנעות מהתאונות מס לא נעימות.
לתיאום פגישה וייצוג משפטי צרו קשר, שרון טל, עורך דין (כלכלן, אקטואר ומגשר בעל נסיון רב)
הבהרה משפטית: האמור במאמר זה הינו למטרת אינפורמציה כללית בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ לכל פעולה על כל משתמע ממנו. כמו כן, אין מאמר זה מתיימר להורות או לייעץ בעניינים הקשורים לגופם של דינים ובכל מקרה של ספק יש להיוועץ בבעל מקצוע מתאים, קרי עורך דין ו/או יועץ מוסמך לגופו של כל עניין ועניין. הניסוח בלשון זכר או נקבה מתייחס לגברים ונשים כאחד ולשון יחיד כלשון רבים ולהפך.
אני כאן תמיד בשבילכם, ובאם הנכם מעוניינים לערוך צוואה, ייפוי כוח מתמשך, ירושה, הסכם יחסי ממון, גירושין בגישור, ו/או כל נושא אחר בעניין משפחה - זה הזמן לעשות את הצעד הראשון להתקשר 09-7742268 או ליצור קשר באמצעות האתר.
